# י

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/381/329/10/

קדם שגלה ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן ס"ח. מענין הצדיק שצריך שישאיר בנים ותלמידים והוא שיך להתורה כי מרחמם ינהגם בסימן ז', אז דבר שהיו כמה גדולים שכל אחד עשה ותקן מה שתקן ואחר־כך נפסק, וכונתו לענין ההארה שהאירו דעתם בתלמידיהם וקרבו כמה אנשים להשם יתברך אבל אחר־כך נפסק הארתם. אבל אנו צריכים לעשות דבר שלא יפסק לעולם, שאלו אנשים יעשו אנשים אחרים, והם יעשו עוד אנשים וכן לעולם. וכן שמעתי כבר שהמקרבים שלנו בהכרח שיאירו בחבריהם ותלמידיהם. וכל אחד מכרח שיעשה איזה פעלה ויאיר בחברו, וחברו בחברו. כי יש ענפים להאילן ומאלו הענפים יוצאין עוד ענפים וכן להלן יותר וכו'. וכבר נרשם במקום אחר (לקמן רכט, שו) מה שאמר שהאש שלי תוקד לעולם לא תכבה: (שיחות וסיפורים שאצל התורות, מו.)