# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/381/329/9/

מצאתי כתב־יד החברים, אמר שטוב יותר לספר עם חברו מעניני עבודת הבורא, כי כמו שיין מגביה את הלב כמו שכתוב (משלי לא): "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", כך הדברים שמספר עם חברו מגביה לבו של אדם, כמו שכתוב (שם יב): "דאגה בלב איש ישחנה", ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עה.): ישיחנה לאחרים. וכמו כששותה מעט יין מגביה לבו, וכששותה יין הרבה נעשה שכור ומנח על משכבו. כך הדברים שמספרים, אם יש בהם על־כל־פנים קצת אמת, אף־על־פי שיש בו צביעות וגדלות אף־על־פי־כן הוא מגביה את לבו. אבל כשאין בהדברים שום אמת אלא מלא צביעות וגדלות, וכשהולך מאתו עושה כל העברות והתאוות, הדברים האלה אינם מגביהין את הלב. כמו היין כששותהו הרבה כנ"ל: (שם, תנא.)
