# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/381/456/22/

שלו"ם ראשי־תבות ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורוס. כי על־ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסות שבלבו כנ"ל, עין שם. וגם על־ידי השלום שיש בין ישראל, בין אחד לחברו, גם על־ידי־זה נתבטלין האפיקורסות, כמבאר במקום אחר (לעיל תורה כז). וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה לח): "חבור עצבים אפרים הנח לו" (הושע, ד), 'שכשיש שלום בין ישראל, אפלו עובדין עבודה זרה מוחלין להם'. אבל "חלק לבם, עתה יאשמו" (שם, י). כי על־ידי המחלקת באין כפירות כנ"ל, וכל אחד אוחז בדעתו, מאחר שאינם באים ומתועדים יחד, לדבר אחד עם חברו להפכו לדעתו. ואפלו יבואו יחד וידברו זה עם זה, לא ישוב מדעתו, מחמת הנצחון של המחלקת. אבל כשיש שלום, אפלו עובדין עבודה זרה מוחלין להם - כי על־ידי השלום, בודאי יתבטל העבודה־זרה והאפיקורסות שיש לכל אחד מהם, על־ידי שידברו זה עם זה, וישיבו זה את זה מדעותיו הרעות והכפירות. ובודאי יבואו לאמונה שלמה וישרה על־ידי השלום כנ"ל, וכמבאר במקום אחר: (שם, סב.)