# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/381/979/15/

ענין "הדרי בי" הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה, ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי, ותכף ומיד שהקשה אותו חברו, הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד. כי יש תשובה שהיא בכח ועדין לא יצאה לפעל, ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה שאינו ראוי לזה, היא כדי שתצא התשובה מכח אל הפעל כנ"ל. וזה בחינת הדרי בי, הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל (כי על־ידי שהשיג למעלה ממדרגתו על־ידי־זה פגם לומר שלא כענין, ואזי חברו מקשה עליו, ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד. נמצא שעל־ידי־זה יצאה התשובה מכח אל הפעל):

כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר. ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר, כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו, כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר, קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר. כי כשמדברין עם חברו ביראת־שמים, אף שאין חברו מקבל ממנו, אף־על־פי־כן הוא מקבל התעוררות מחברו, כי על־ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו, על־ידי־זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים (בעץ חיים היכל א׳, היכל א״ק שער ד', שער אח״פ פרק א׳, ועוד במקומות הרבה) עין שם], כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו. כמו כן כשמדבר לחברו אף־על־פי שאין חברו מקבל ממנו, אף־על־פי־כן הוא בעצמו יכול להתעורר מהם, על־ידי ההכאה שיצאו הדברים לגבי חברו והכו בו וחזרו אליו. ועל־כן אם היה מדבר אלו הדברים בינו לבין עצמו יכול להיות שלא היה מתעורר מהם כלל, ועל־ידי שדברם לחברו נתעורר מהם, אף שחברו לא נתעורר כי חזרו אליו על־ידי בחינת ההכאה כנ"ל (וזה בחינת אור חוזר שהוא על־ידי בחינת הכאה כמבאר בכתבים, והבן): (שם, צט.)