# סז

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/383/518/67/

כל המחלקת והקטטות, נמשכין על־פי רב על־ידי האמת שאינו ברור ומזכך כראוי עדין. ולכל אחד נדמה שהאמת אתו ושחברו נוטה מדרך האמת, עד שבאין על־ידי זה לידי מחלקות גדולות. ו'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם', כי הם יודעים שרצונו יתברך לרחם כל אחד על חברו ולאהב אותו בכל לבבו, ולדון אותו לכף זכות ולמצא הנקדה טובה שיש בכל אחד, ועל־ידי זה יהיו נמתקין כל הסכסוכים והקטרוגים שבין אדם לחברו ונעשה שלום בעולם. וכמו שמצינו גם בתחלת הבריאה שאמרו רבותינו ז"ל אמת אמר: אל יברא שכל העולם מלא שקרים, ושלום אמר גם כן: אל יברא שכל העולם מלא קטטות. ונטל הקדוש ברוך הוא האמת והשליכו לארץ, וברא את העולם. כי אין הקדוש ברוך הוא מסכים לאמת כזה, שבאים ממנו קטרוגים ומחלקת. ובזה מישב מדוע השליך השם יתברך לארץ רק האמת, ולא השלום, הלא גם הוא קטרג על בריאת העולם. אך עקר כל הקטטות באים רק על־ידי האמת שאינו מזכך כנ"ל, ועל־ידי זה כל אחד מחזיק בדעתו עד שמקטרג על חברו ובאים למחלקת, שבשביל זה אמר שלום: אל יברא שכל העולם מלא קטטות. אבל תכף כשנטל הקדוש ברוך הוא האמת והשליכו לארץ, וגלה דעתו ורצונו הקדוש שאיננו חפץ באמת כזה של קטרוגים ומחלקת, ממילא נתבטל קטרוג השלום שכל העולם מלא קטטות. כי על־ידי הדרך הזה שתכף כשרואין שאפשר לבוא לידי מחלקת על־ידי רבוי האמת, אזי מצוה לסלק האמת קצת ולהשליכו מעל פניו, ולא יסתכל על הרע שבחברו כלל רק על הטוב שבו וידין אותו לכף זכות על־ידי זה ממילא נעשה שלום בעולם. וזה שאמרו רבותינו ז"ל: מתר לשנות בדבר השלום, כי זה עצם האמת שהשם יתברך חפץ בו, לשנות קצת האמת במקום שצריכין לזה מפני השלום, ודיקא על־ידי זה זוכה להכניס בעולם נקדת האמת לאמתו כמבאר בפנים. וזה בחינת "האמת והשלום אהבו": (שלום ואחדות, אות כ.)