# סח

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/383/518/68/

עקר השלום הוא אמת כמו שנאמר "האמת והשלום אהבו". כי בודאי כל זמן שאין השקר נכנע אל האמת אין זה שלום כלל. כי בודאי השם יתברך שהוא עצם האמת - ידו על העליונה תמיד, וסוף כל סוף יגמר הכל כרצונו, כי אתה מרום לעולם ה'. ואפלו עתה בתקף מרירות הגלות, שהשקר מתגבר מאד והאמת נשלך ארצה, ובכל יום ויום עומדים על נקדת האמת להעלימה ולסלקה חס־ושלום, על־ידי כמה וכמה בחינות הסתרות וההעלמות, אף־על־פי־כן "מקולות מים רבים אדירים משברי ים", מכלם "אדיר במרום ה", כי אף־על־פי־כן עצם נקדת האמת, מתקים בנפלאותיו ונוראותיו העצומים, כי השם־יתברך גומר תמיד ולעולם ידו על העליונה כי ימין ה' רוממה. ועל־כן כשרוצין לעשות שלום בין החולקים באפן שהאמת יכניע עצמו לגבי השקר חס־ושלום, אין זה שלום כלל כי אם חנפה ושקר. כי האמת אינו יכול להתבטל נגד השקר בשום אפן. כי שפת אמת תכון לעד ו'קושטא קאי' וכמבאר במקום אחר. ועל־כן עקר השלום הוא כשהשקר נכנע ונתבטל לגבי האמת. וזה זוכין על־ידי צדקה באמת לשם שמים כמבאר בפנים. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל: מרבה צדקה מרבה שלום: (שם, כג.)
