# סט

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/383/518/69/

כשאדם רואה על חברו שמעשיו אינם עולים יפה, ואף־על־פי־כן כבר מבאר במקום אחר שמחיב לדון גם אותו לכף זכות ולחפש בו נקדות טובות בבחינת ועוד מעט ואין רשע וכו' (לקו"מ רפב). אך לפעמים קשה בעיניו מאד לדונו לכף זכות, כי אין הנקדות טובות שבו נראין ונחשבין אצלו כלל כנגד רבוי ועצם עכירת מעשיו. אזי צריך להפך הדבר ולהתחיל מצד השני, כי מה שקשה לו למצא בו איזה זכות הוא מחמת שמתחיל מצד הטוב שבו, כגון: איך שהוא בר אוריין ובר אבהן [בן תורה , ומיחס] ומגדל בין אנשים כשרים, וגם בו בעצמו יש מדות טובות מאד, ואף־על־פי־כן הוא עושה מעשים מגנים כאלה, ורחוק מהקדשה כל כך, אם כן הוא גרוע מהכל עד שאי־אפשר למצא בו שום זכות כלל. אבל באמת צריך להתחיל להפך, מאחר שאני רואה שהוא עושה מעשים מגנים כאלה, והוא גרוע שבגרועים כל כך, מסתמא כבר התגרו בו היצר הרע וחילותיו מאד. ואף־על־פי־כן יש בו גם כן איזה זכות וטוב, בודאי זה דבר נפלא ויקר מאד! נמצא שדיקא על־ידי שהתחיל מן הצד השני, איך שהוא גרוע שבגרועים, על־ידי זה דיקא נתראה ונתגלה הטוב שבו, עד שיכול למצא בו איזה זכות, עד שעל־ידי זה יכול להעלותו ולהכניסו לכף זכות ממש, כמבאר בפנים. וכן הדבר גם לענין עצמו, כי צריך לדון את עצמו גם כן לכף זכות, ולחזק את עצמו בהנקדות טובות. וצריך גם כן להתחיל לפעמים מצד השני כנ"ל: (שם , כז.)