# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1034/6/

תַאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁזֶּה אֵיזֶה זְמַן שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ כָּתַבְתָּ לִי וְהִזְכַּרְתָּ אוֹתִי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל בְּמִכְתָּבְךָ שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל וְכוּ' וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בָּהֶם מְאֹד. אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת מִפִּי שָׁמַעְתָּ אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִשְׁכְּחוּ קְצָת מִלִּבִּי וְאַתָּה הִזְכַּרְתַּנִי. וְרָאִיתִי אָז גֹּדֶל מַעֲלַת שִׂיחָתֵנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין: (שם, קמו.)