# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1034/7/

בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נָסַע הַיּוֹם לְבֵיתוֹ, וְתִרְאֶה לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ, אוּלַי יְסַפֵּר לְךָ מֵאֲשֶׁר נִדְבַּר בְּשַׁבַּת הֶעָבַר. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל שָׁמַע כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם. עַתָּה אוּלַי תְּקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ יִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן. כִּי כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה עֲדַיִן קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה, לוּלֵא יְשׁוּעַת ה'. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה, הֵן אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עִם רַבּוֹ הָאֱמֶת, וְהֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בָּאָדָם בְּכָל יוֹם בְּהַסְתָּרוֹת עֲמֻקּוֹת כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וּכְפִי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין עַד וְכוּ', כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וְלָתוּר וְלַחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְהַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה הַשַּׁיָּךְ לְהַלֵּב בָּעֵת הַזֹּאת. כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מַה שֶּׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד), שֶׁכָּתַב שְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ "בָּעֵת הַזֹּאת". דְּהַיְנוּ, מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת: (שם, רמח.)