# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1198/16/

וְאָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי נְעָרִים קְטַנִּים שֶׁהָיוּ אֹהֲבִים זֶה לָזֶה מְאֹד עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לִחְיוֹת זֶה בְלֹא זֶה. וּפַעַם אֶחָד נֶחְלַשׁ אֶחָד מֵהֶם – וְהָיָה הַשֵּׁנִי בְּצַעַר גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, וְשָׁאַל מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁיַּבְרִיא חֲבֵרוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיֹּאמַר תְּהִלִּים, וְהוּא בִּתְמִימוּת הִתְחִיל לוֹמַר תְּהִלִּים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאָמַר כַּמָּה קַפִּיטְלִיך שָׁאַל אֶת חֲבֵרוֹ אִם הִבְרִיא, וְהָיָה כָּךְ כַּמָּה פְעָמִים וְאָמְרוּ שֶׁעֲדַיִן הוּא חוֹלֶה, וְאָמַר עוֹד, עַד שֶׁהָיָה לוֹ רְפוּאָה בִשְׁלֵמוּת. וְכָל מַה שֶּׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל, בָּזֶה הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה בִּתְמִימוּת: שֶׁצְרִיכִין אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְפַּלֵּל בִּתְמִימוּת – עַד שֶׁיִמָּשֵׁךְ הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל תְּפִלָּה מַמְתִּיקִין מְעַט מְעַט הַדִּינִים – עַד שֶׁיַּמְתִּיקוּ כָּל הַדִּינִים בִּשְׁלֵמוּת: (שם, לז.)