# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1198/16/

ואנו צריכין לעשות כמו שספר לנו רבנו ז"ל המעשה משני נערים קטנים שהיו אהבים זה לזה מאד עד שלא היו יכולין לחיות זה בלא זה. ופעם אחד נחלש אחד מהם – והיה השני בצער גדול עד למאד, ושאל מה לעשות שיבריא חברו, ואמרו לו שיאמר תהלים, והוא בתמימות התחיל לומר תהלים, ובכל פעם שאמר כמה קפיטליך שאל את חברו אם הבריא, והיה כך כמה פעמים ואמרו שעדין הוא חולה, ואמר עוד, עד שהיה לו רפואה בשלמות. וכל מה שספר רבנו ז"ל, בזה הורה לנו דרך התפלה בתמימות: שצריכין אנו להתפלל ולהתפלל בתמימות – עד שימשך הישועה בשלמות, ולהאמין שבכל תפלה ממתיקין מעט מעט הדינים – עד שימתיקו כל הדינים בשלמות: (שם, לז.)
