# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1198/19/

וְעַתָּה הוּא בֵּין־הַמְּצָרִים - שֶׁנֶּחְרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם (יוֹמָא ט:), וְאָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן זֶה, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְחַשֵּׁב דְּרָכֵינוּ בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִכּוּב מִצִּדֵּנוּ, וְאָנוּ צְרִיכִין לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִצִּדֵּנוּ – שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ חַס־וְשָׁלוֹם עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל עֲבוּר זֶה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַן חֵלֶק ב, סז). עַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת אַהֲבָה תְּקוּעָה בְלִבּוֹ לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מְקוֹמוֹ: (שם.)