# סט

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1372/69/

בזהר הקדוש פרשת לך לך, על "לך־לך" בגימטריא מאה (001). אלו הק' ברכות שהשכינה משבעת הנשמה שתשמר אותן בזה העולם כדי להעלותה בזה וכו', ויפה מאד ונעים ללמד הזהר הקדוש מאלו השבעות ומדרש הנעלם שם גדל מוסרים והתעוררות לעבודת ה' יתברך. ובתורת רבנו ז"ל תורה ס"ב על ענין תעניתים כדי להדביק אחורי הקדשה ולהוציא מהקלפות ולזכות לדבור בשלמות. ומביא על זה מוהרנ"ת ז"ל בהשכמת הבקר שזה ענין שאסור לאכל ולשתות קדם התפלה, שזה בחינת "נחר גרוני" בחינת רעב שמביא רבנו ז"ל. וזה בחינת תענית, ועל־ידי־זה יכולים להתפלל, ולומדים פוסקים אחר התפלה שבזה מעלים האמונה בשלמות, וגם החברים אהבים זה לזה, שזה גורם אמונה בשלמות בחינת "חבור עצבים אפרים - הנח לו". ואז האכילה אחר־כך כל כך יקר שנעשה מזה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין, שזה בחינת כל אכילות דקדשה, כל סעדות מצוה ושבת ויום טוב וכו'. וגם ידוע מה שרבנו ז"ל בקש את מוהרנת לאכל עמו ולא רצה, והתחרט על זה כל ימיו, כי זה בחינת 'תקרובתא מלכא במלכא' [התקרבות המלך אל המלך - ע"ש] על ידי "ויסב" - הסבה, כי הסבה ואכילת הצדיקים ביחד מביא אהבה אחוה ורעות וכל הדברים טובים, ונדבר שיחות קדושות, כמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל שהעקר שנתקרב לרבנו ז"ל מהשיחות פשוטות (שמועסין) יותר מהתורות. וכן ר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר שנתקרב למוהרנ"ת העקר מהשמועסין וכו'. ומזה מובן שכדאי לילך העולם כלו להתועד יחד עם אנשי שלומנו ובפרט בעת רצון, אכילה והסבה, וכמה השתוקקות דקדשה מספור כל אחד התקרבות שלו וכו', ודי למבין. וכבר אמרו חז"ל (עין יתרו פרשה א) ""ויבא אהרן וכו' לאכל לחם לפני האלקים" שכל הנהנה מסעודה שתלמידי חכמים שורין בה כאלו נהנה מזיו השכינה, וגם כי עקר הוא אהבת החברים – שלום, שאפלו רחמנא לצלן הרשעים חוזרין בתשובה על־ידי־זה ובאין להתכלית, וכן בתורה כ"ז עין שם. ולהפך רחמנא לצלן אפלו צדיקים גמורים המתקוטטים אפילו לשם שמים באים לכפירות רחמנא לצלן ה' ישמרנו, וכן כל צואת רבנו ז"ל היה 'איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמען וועט ניט זיין קיין איין מדרגה אויף דער וועלט וואס איך וועל אייך ניט ברענגין' [שאתם תהיו באחדות אז לא יהיה מדרגה אחת בעולם שאני לא יביא אתכם]. וכשיש אהבה בין אנשי שלומנו - יש אהבה גם לרבנו ז"ל ולה' יתברך, כביכול, וזה העקר מהכל שזוכים ברוחניות וגם בגשמיות להמתקת כל הדינים וכו'...

ה' יתברך יזכנו להתקרבות לרבנו ז"ל ואנשיו באהבה ושמחה, וזה העקר מהכל, כי שמחת ואהבת הקדשה מכניע ומבטל כל התאוות ועניני העולם הזה יותר מכל הסגופים ותעניות וכו', כמבאר בספורי מעשיות ובלקוטי מוהר"ן וכו'. ה' יתברך יזכנו לזה ואז יהיה בודאי אשרנו מה טוב חלקנו.

ידידם אוהבם דורש שלומכם, ומאחלם כל טוב סלה, המצפה לרחמי שמים תמיד. שמואל הלוי הורוויץ בן פיגא: (מכתב צא.)