# עא

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1372/71/

ב"ה יום ה' פרשת חקת ב' דר"ח תמוז תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א. אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה כיאות. משלומנו הודות לה' יתברך.

לנכון קבלתי מכתבו היקר וגם נדבתו היקרה סך 01 דולר להכנסת כלה ורב תודות למעלת כבודו וזכות המצוה תגן עליו באלף המגן ותזכו להתברך בכל הברכות שבתורה וכל טוב סלה אמן כן יהי רצון.

ומה שהעיר מעלת כבודו בענין שאמרו רבותינו ז"ל 'אנן בחביבותא תליא מלתא' [אצלנו הדבר תלוי באהבה (שבין החברים)]. האמת האמתית הוא שבזה תלוי הכל, כמובא בגמרא שאמר ר' עקיבא: ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, הינו ששקול כנגד הכל וכל התורה תלוי בזה. וזה ר' עקיבא בעצמו תלמידיו הראשונים אף־על־פי שהיו עובדי ה' בכל הכחות והלכו תמיד רק בבחינת 'איה' בהתעוררות גדול ועל ידי שלא היה ביניהם אהבה רחמנא לצלן מתו בין פסח לעצרת, ונתקים העולם בזכות רשב"י זכותו יגן עלינו אמן וחבריו ותלמידיו שהיה להם אהבה וחביבות זה לזה מאד, ועל־ידי־זה היה להם גם כן אהבה לרשב"י זיע"א רבם הקדוש והנורא, ועל־ידי־זה זכו שנתגלה להם סתרי תורה שלא היה כזאת מימות עולם ובלי צער ויסורים, כמובא בכתבי האריז"ל שמפני שהיה מבחינת החסדים הינו אהבה הנ"ל. וכן הזהיר הזהר הקדוש על זה מאד על אהבת החברים, וכן האריז"ל הזהיר על אהבת החברים שכל החברים הם כגוף ונפש אחד, וכשאחד חס ושלום חולה או שאר צער חס ושלום, הוא כמו אבר חלש שכל האברים מרגישים זאת, וכן הבעל שם טוב ז"ל גם כן הזהיר על זה, ובפרט רבנו ז"ל אמר בפרוש כמה פעמים אנן וכו', וצואתו היחידה היה לפני פטירתו: איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמין [תחזיקו עצמכם יחד] וכן אמר שאם נקים זאת לא יהיה מדרגה גדולה וגבוה שלא יביאנו לזה [עין בספור 'שבע בעטליר'ס' מיום החמישי] ובודאי בזה תלוי הכל, כי אם זוכים לאהבת החברים ממילא יש לו אחיזה במדת אהבה ויכול לזכות על־ידי־זה לאהבת הצדיק ומזה יוכל לבא לאהבת ה' יתברך שאין לך יותר זכיה מזאת ־ מתשובה מאהבה, שעוונות נתהפך לזכיות (עין בלקוטי מוהר"ן תורה ע"ו 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' [מצד ימין ־ מח לבן ככסף] עין שם כל התורה) ואיך זוכין לזאת? על ידי אהבת חברים וותרנות לגביהם, כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה פ"ד: במה הארכת ימים וכו'? ותרן הייתי וכו' עין שם. וגם בתורה צ"ג שעל ידי ואהבת לרעך וכו' בא להאהבה וכו', ושם שמים מתאהב על ידו וזוכה למדת 'ואהבת' שהוא שרש כל המצוות וגם זוכה למדרגה שלמעלה מהזמן וכו' עין שם היטב. וכן בתורה כ"ב חותם בתוך חותם מביא שהמתפלל בעד חברו והוא צריך לאותו דבר אם כן הוא חושב את עצמו לאין, על־ידי־זה זוכה לענוה (שגדולה מהכל) ונכלל באין שהוא בחינת תחלה וכו', עין שם היטב.

והכלל שאין למעלה מזה, ועל־ידי־זה זוכים לכל הקדשות והאמת, לבא לבחינת אהבה, ולגרש האהבות רעות שהיא חרפה וכו' הוא על ידי שיקשר לבו לנקודה השיך ללבו בעת הזאת (עין תורה לד חלק ראשון), הינו במה שיכול כי יש כמה מצות ועבודות ובמה שצריך לעשות עתה ונקל לו לעשות - בזה לקשר את עצמו, כי יש ג' נקדות שצריכין להתקרב לה' יתברך על־ידי־זה: "נקדת הצדיק" שהוא שרש הכל וממנו מקבלין הב' נקדות, ונקדת "מקבלין דין מן דין" [זה מזה] הינו התקרבות ואהבת חברים שנתעורר על ידם להתקרבות לצדיק ועבודת ה', והנקדה "מנה וביה" [ממנו ובעצמו] הינו נקדת [הצדיק] שבעצמו, הינו תורתו ותפלתו וכל עבודת ה' יתברך שלו וכסופיו והשתוקקותו וכל קדשתו של כל איש ישראלי, וצריך לכל הג' נקדות. וזה בחינת תפלין של יד היא נקודה 'מנה וביה', הינו התבודדות של האדם שזה עקר נקדתו וקדשתו שזה צריך להיות בהסתר ובהצנע "לך לאות" ־ ולא לאחרים, "לאות על ידכה" - יד כהה, הינו לבטל החרפות שבלב והתאוות שבשם, ועל כן שימה נגד הלב וכו', וגם שם היו"ד [של הקשר] היא נקדת הצדיק כמובא בזהר הקדוש - אסור לזוז מהתפלה של יד בבחינת "ולא יזח החשן מהאפוד", הינו: אפלו בההתבודדות והעבודות והקדשות של האדם אל יזוז מהצדיק יסוד עולם שמחיה הכל, והרצועה עם הקשר של ראש הם הנקדה של "דין מן דין" - אהבת והתקשרות החברים, שיכולין לקבל [את הנקדה הזאת] אפלו אם לא שומעין ורק על ידי הראיה והחביבות והאהבה בעצמה [עין תורה קפ"ג חלק ראשון], ותפלה של ראש הוא נקדת הצדיק האמת שהוא גבוה ולמעלה מהכל ובזה אסור להתביש ולהתכסות רק ""וראו כל עמי הארץ" וכו' "ויראו ממך"", ושם יש שי"ן של שלשה ראשים וש"ן של ארבעה ראשים - כל הז' רועים וכו'. וגם תפלין של ראש בעמידה וכו'. ה' יתברך יזכנו לזה עין תורה ל"ד בלקוטי מוהר"ן ובלקוטי הלכות הלכות תפלין, והעקר לקים הכל בשמחה כמובא בתורה... בלקוטי מוהר"ן עין שם היטב.

ידידו דורש שלומו באהבה רבה ומאחלו כל טוב סלה,
שמואל הלוי הורוויץ: (מכתבי שמואל ב, פג.)