# מב

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1484/42/

לכבוד חמדת לבי, מר ז. שזר הנעים, שלום ואור רב מהנשר הגדול ירחף עליו בכל יום תמיד לארך ימים.

היכן שמתקבצין אנשי שלומנו ראוי לסע מכל קצוי ארץ לתחב את ראשו ביניהם.

אהבתו ותשוקתו החזקה לשמע דבורים אמתיים אלצוני ודחקוני להוסיף לכתב את אשר הזמין ה' תחת קולמוסי גם בחלישת כחי לא עליך. בדרישת שלום לבבית. ישראל דב אודסר: (שם, ז.)

מג

עקר האהבה ואחדות על־ידי השערות הנ"ל, על־ידי שאין מסתכלין על הרע שבחברו רק משתדלין בכל כחו למצא בו איזה טוב. אפלו אם נדמה לו שרעתו רבה מאד, אף־על־פי כן יחפש וימצא בו שערות טובות על כל פנים.

עקר יגיעת הצדיק האמת הוא להמשיך השגות אלקות בתלמידיו בדרכים נפלאים, עד שיוכלו להאיר בתלמידיהם, ובתלמידי תלמידיהם לדורות עולם, עד שכלם ידעו את ה', ועל־ידי זה יכולין להחיות את כל העולם כלו, וכל אחד יכול להבין ולהשכיל עצות ודרכים להתקרב לה' יתברך עד שיזכה להשגות אלקות:

...לדאבוני הרב לא זכיתי לכתב זה זמן רב כל־כך, כי באמת כמעט לא הייתי בדעתי מעצם הצרות ותלאות שעברו עלי לא עליך, והקדוש ברוך הוא נתן לי כח ברזל לשאת על היסורים כאלו שאי אפשר לבאר. ואף־על־פי כן כבוד מעלתו היה חקוק על לוח לבי בכל העתים בכל יום ולא יצא מזכרוני, כידוע לו מכבר.

המעתיק, המזכירו לטוב בכל יום ויום, דורש שלומו והצלחתו באמת בכל לב ונפש. ישראל דב אודסר: (שם, יח.)