# מה

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1484/45/

ב"ה, י"ז מרחשון תשכ"א, טבריא.

כשהצדיק נתפרסם בעולם, על־ידי זה נתחדשים נגונים בעולם.

לבי יקירי, מר זלמן שזר, אשר כלו רצוף אהבה אל הצדיק שיש לו כלי נפלאה שכשמניחים אותה על איזה מין חיה ובהמה שבעולם, מיד היא מתחלת לנגן הנגון הנפלא והנעים מאד מאד, שהוא תענוג נפלא ועצום מאד לשמע זאת, שכל התענוגים של העולם כלם כאין ואינם נחשבים ובטלים לגמרי נגד התענוג הנפלא הזה של הנגינה הזאת. ה' יחיהו ויורהו הדרך האמת.

ברית אהבתנו לא תופר ולא תכבה לעולם, כמו שהזהיר רבנו ז"ל הרבה על אחדות ואהבת החברים, ואמר אנן בחביבותא תליא [אנו תלויים באהבה]. העולם צריך לתמה על האהבה שלנו. ה' יודע פנימיות לבבי שהוא קשור ודבוק בעמק לבי באהבה יתרה באהבה רבה ואהבת עולם באמת בכל עת ובכל שעה, והנני מוכן ומזמן למסר נפשי עבור טובתו וישועתו הנצחי. והריני מתפלל תמיד יומם ולילה שיוסיף ה' עליו שנות חיים, חיים ארכים חיים טובים אמתיים, ויגלה לו אור הצדיק הגנוז והצפון הנעלם מכל העולמות, שיודע לנגן הנגון והשיר העליון והמבחר על כל השירים והנגונים שבעולם...

המחבר ומסדר, הדורש שלומו והצלחתו בזה ובבא לנצח.
ישראל דב אודעסר: (שם, לז. )