# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/384/1741/36/

ב"ה, ה' צו תרע"א, אומן.

לידיד נפשי אהובי הבחור הנכבד המקשר בשרש נפשו בעץ החיים, יצחק מאיר נרו יאיר קארמאן.

...נפלאתי מאד על אשר אינך כותב כלל שום דבר, לא מהחברים מה נשמע ביניהם לטוב או להפך, ולא מעצמך שום דבר אם נתעוררת קצת משנתך אשר התגברה עליך, כפי המובן ממכתבך המקדם, והגם כי אני מבין ומרגיש קצת מרחוק את קטנות מחך וחלישות דעתך ורפיון רוחך, המסבבים אותך מכל צד מכמה טעמים, והעקר מחמת הרוח סערה ורע עין שהכניס הבעל דבר... בין החברים דלובלין על נקדת האמת... אשר הם בעצמם אינם מרגישים זאת אשר הם מתנגדים על המשכת חיותם... ומחמת זה אינך יכול להתחבר עם אנשים אשר דעתם ולבם נוטים לצדדים רבים, והם פוסחים על שתי הסעיפים, אבל מחמת זה להתיאש לגמרי מלבקש ומלחפש אחר התחדשות הנקדה שבלב, ולהתגולל בקטנות המח ובכעס ובעצבות וכו', זה בודאי הפך האמת, ולא כן לומד עמנו אדמו"ר הקדוש ז"ל בספריו הקדושים. ובענין התחברותך עם החברים אנ"ש דלובלין, אתה מכרח להתנהג בחכמה גדולה, כי בודאי מחמת הרוח קנאה ובלבול האויר, שהכניס הבעל דבר בהעלם בלבם על נקדתי, מחמת זה עינם רעה גם עליך, על אשר נוטה לבבך אלי, ואתה מכרח לעשות עצמך כאלו אינך מבין ומרגיש כלל ולבלי להתכעס ולהתרגז עליהם, כי בכעס וברגז אל תפעל כלל, ולא יתברר האמת על־ידי־זה. כי הבעל דבר כעסן ורגזן כזה אשר אי אפשר להכניעו ולהשפילו על־ידי כעס ורגז, כמבאר בדברי אדמו"ר ז"ל בכמה מקומות. ובפרט כי למדתי קדם פורים העבר בלקוטי הלכות בהלכות פורים על־פי התורה 'אבא שאול' בסימן נה חלק א, ומבאר בההלכה ההיא כשנתעורר איזה רע עין על האדם חס ושלום, מחבריו או משאר בני אדם, צריכין לזהר מאד להיות כלו טוב, ולבלי לעמד עצמו נגד הרע עין בתקף ועז, אדרבה צריכין לדון את הרע עין לכף זכות וכו' עין שם היטב בלקוטי הלכות, ותחי נפשך מאד. ומבאר שם שעל ידי שדנים את הרע עין לכף זכות ואין מניחין לכנוס אל הלב שום עקמימיות וכעס ורגז כלל, על־ידי־זה נצולין מהרע עין ולא יוכל ארס הרע עין שלו לשלוט בהאדם הנרדף כלל וכלל.

והרבה יותר ממה שכתבתי לך במכתבי יש בלבי לדבר עמך בענין זה דבורי אמת הנובעים מאורו הקדוש של אדמו"ר ז"ל, אך אי אפשר לבאר הכל בכתב, ואפשר יסבב השם יתברך בהשגחתו הטובה שתוכל לבוא אם ירצה השם אחר חג הקדוש לפה אומן, ונדבר מזה בעזרת השם יתברך פנים אל פנים.

ולעת עתה נראה לעניות דעתי כי בענין התחברותך עם החברים דלובלין, אתה מכרח לעשות עצמך כאינו יודע וכאינו מבין ומרגיש מה שבלבם, בכדי שתוכל להשתיק ולבטל קצת הכעס והקפידא שיש בלבך עליהם. אף־על־פי שכונתך אל האמת, והם מתנהגים בעולה גדולה לנגדי, והם משלמים רעה תחת טובה, כי השם יתברך יודע נקדת לבבי כי כל כונתי הוא לטובה בכל פרט ולא להפך חס ושלום. אף־על־פי־כן הכעס והקפידא שיש בלבך עליהם עבור זה הוא מזיק למחך ולבך מאד, ושנאתם וקנאתם אי אפשר לבטל בזה כלל, על כן עצתי שתתנהג כנזכר לעיל. ותעין היטב היטב בההלכה הנזכרת לעיל של פורים לעבדא ולמעשה, ותמצא הצלה גדולה לנפשך. גם מכרח לך מאד מאד ללמד בעיון גדול בלקוטי הלכות בהלכות תפלין על פי המעשה של יום ראשון מהשבעה בעטלירס, ושם תמצא רפואות אמתיות לנפילתך וירידתך, ותחיה נפשך החלושה והעיפה בחיות גדלה וחדשה לגמרי, אשר אין דגמתו, ומאד מאד אני מזהירך לטובתך באמת, שתעין ותלמד בעיון גדול בההלכות הנזכרים לעיל הן לענין התנהגותך, להנצל מהרע עין בהלכות פורים, והן לענין התחזקותך והתחדשותך בהלכות תפלין המכרח לך מאד ובודאי תמצא שם מנוחה לנפשך החלושה, והתחדשות אמתי לרוחך ולנקודת לבבך, ובודאי אם תוכל להועד על כל פנים עם החבר ישראל אהרן ציגעלמאן, וללמד עמו בצותא חדא את שני ההלכות הנ"ל ויטיב לך בודאי. יותר אין ביכלתי כעת להאריך בכתיבה.

ידידך ואהבך המיעצך לטובתך האמתית והחפץ בהצלחתך ברוחניות ובגשמיות והמברכך בקבלת החג הקדוש בכשרות ובשמחה, ובהתקרבות אמתי לאור הקדוש של אדמו"ר ז"ל אשר שמו הקדוש בגימטריה 'פסח', ואשר אורו הקדוש מוציא את כל אחד מהמתקרבים אליו באמת מגלות יצרו הרע אשר זה הוא עקר יציאת מצרים שבכל אדם ובכל דור, השם יתברך יזכנו להתקרב לאורו הקדוש באמת. שמשון בארסקי.

פריסת שלום לאהובי ויקירי ישראל אהרן ציגעלמאן ולכל אנשי שלומנו אשר לא נלכדו בהמבול... ובפרט לר' העניך גוטערמאן ולביתו הגם כי יש בלבי עליו על אשר אינו כותב לי שום מכתב, אף־על־פי־כן אני פורס בשלומו ומברכו בכל טוב.

שמשון הנ"ל: (שם, יד.)