# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/1776/41/

כשנתקרבתי לרבנו נסעתי לירושלים, וירושלים היא עיר של תלמידי חכמים, גאונים, צדיקים גדולים, אבל על אנשי שלומנו אומרים כאלו הם רשעים ונכנעים. אבל כל דבור ששמעתי מאנשי שלומנו הרגשתי אמת כזה.. ראיתי והבנתי, השם יתברך נתן לי חכמה ושכל להבין. אני ראיתי את רב נפתלי כהן, הוא היה חכם גדול ומשכיל, והיה בנאי, היה יכול לבנות בתים גדולים והוא בנה בית־כנסת. אני שאלתי אותו שאלות מה לעשות עם היצר הרע, והוא אהב לדבר אתי, הוא ראה את התמימות והאמת שלי, אז הוא אהב אותי מאד. אבל היה בינינו מרחק גדול, הוא היה כבר זקן והיה בן־תורה ואני פשוט. והוא דבר אתי, הוא לא אהב לדבר הרבה אבל היה בהדבורים שלו חכמה קדשה והוא הכניס בי רוח חדש ־ זה ענין רבנו. הוא האיר בי אור גדול לידע מה זה אמונות כזביות ומה זה רבנו. עד שזכיתי לידע להבין ענין האמונות הכזביות, כי אם לא הייתי מבין היה לי צרה גדולה בהלב, יש בלבי פגם, מום. נו, מה עושים? וברוך השם, השם יתברך עזר לי שהדבורים ששמעתי מאנשי שלומנו בירושלים היה לי לנחמה וישועה, ישועה ונחמה. האמת הוא נגד כל העולם ־ ונהפך הוא, אמרתי על עצמי: "מי אתה, מה אתה יודע, מה אתה מבין?" אבל האמת ־ לא, השם יתברך מצמצם עצמו לישראל בער גם־כן... כל דבור שמעתי מאנשי רבנו, רבי נתן בעלה השני של גיטעל'ה שנשא אותה אחרי הפטירה של רבי ישראל קרדונר, התמימות שלו, האמת שלו, הדבור שלו, הפנים שלו, אני ראיתי שכלם הם לא כלום עם התורה שלהם עם הכל לעומת רבי נתן, שזה עובד השם. ואני הייתי בירושלים וקבלתי מזה דבור, מזה דבור, וזה היה נכנס בלבי, ובאתי לטבריה עם סחורה חדשה, עם נגונים חדשים וישראל בער חדש, זה לא ישראל בער שמקדם, אז כלם ידעו שישראל בער היה בירושלים: (ישראל סבא, אמונות כוזביות. )