# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/1776/43/

הַמַּעֲשֶׂה מֵ"הַנִּפְטָר"

שְׁמוֹ בָּרוּךְ, הוּא סִפֵּר לְאַהֲרֹן פַּץ וּלְכֻלָּם... הוּא בָּא גַּם כֵּן וְהוּא סִפֵּר לָהֶם, מַה עָשִׂיתִי, מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ. (סָבָּא צוֹחֵק) הָיָה נִסִּים אֵיךְ... אֵיךְ הוּא בָּא אִתִי לִטְבֶרְיָה. וְאִשְׁתִּי אָמְרָה לִי: "מַה?... מַה נַעֲשֶׂה? אֵין לִי לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, וְאֵיךְ נִתֵּן לוֹ אוֹכֵל?" . נוּ, וְהוּא הָיָה אֶצְלִי זְמַן רַב וְאָכַל וְשָׁתָה וְהָיָה לוֹ רְפוּאָה, רְפוּאָה כָּזֶה כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בְּדוֹרוֹ! כֵּן, זֶה שְׁמוֹ בָּרוּךְ, וְהוּא הָיָה מֶסָפֵּר לָהֶם כָּל הָעִנְיָן שֶׁל "הַנִּפְטָר". אֲנִי חָשַׁבְתִּי, אֵין מַה לְדַבֵּר, הוּא אָמַר לִי: "לֵךְ מִמֶּנִּי... לֵךְ מִמֶּנִּי! לֵךְ מִמֶּנִּי!". הוּא לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, מַה זֶה? הוּא הָיָה לִיטָאִי! אֲבָל אֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְדִבַּרְתִּי אִתוֹ, וְהוּא הִתְחִיל... [לִשְׁמֹעַ, לְקַבֵּל] הוּא הִתְחִיל לְהָבִין, לְהָבִין, לְהָבִין אֶת זֶה שֶּׁאֵין לוֹ רְפוּאָה, אָז הֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִטְבֶרְיָה, וְבֶּטְבֶרְיָה קִבֵּל רְפוּאָה. הוּא מְפֻרְסָם בִּטְבֶרְיָה, בָּרוּךְ! בָּרוּךְ זֶה... אַנִי לֹא מְסַפֵּר גֻּזְמָאוֹת, כָּכָה הָיָה! אֲנִי יָצָאתִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת, רָאִיתִי "נִפְטַר", נִבְהַלְתִּי מְאֹד! הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִם "הַנִּפְטָר": "מַה? מַה זֶה אִתְךָ? מַה?" הוּא אָמַר לִי: "אַל תְּדַבֵּר אִתִּי, אַתָּה לֹא יָכוֹל לַעָזוֹר לִי, לֵךְ מִכָּאן! לֵךְ מִמֶּנִּי! אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל רֶגַע לְהוֹצִיא הַנְּשָׁמָה, מַה, מַה, מַה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? לֵךְ! לֵךְ!" ־ וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְלָקַחְתִּי אוֹתוֹ עִמִּי... עִמִּי לִטְבֶרְיָה, וְנִכְנַס לִטְבֶרְיָה וּשְׁמוֹ הָיָה בָּרוּךְ, וְכָל טְבֶרְיָה כְּבָר, כְּבָר יָדְעָהּ שֵׁאָנִי הֵבֵאתִי אוֹרֵחַ ־ בָּרוּךְ! ... אוֹי, אוֹי, אוֹי, כְּבָר טוֹב שְׁאָנִי מֶסָפֵּר אֶת זֶה, עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיִּשָּׁאֵר כְּבָר בָּעוֹלָם. אֶינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הוּא חָי, אִם הוּא... אִם "הַנִּפְטָר" הוּא חָי. הוּא הִתְחַתֵּן, עָשָׂה שִׁדּוּךְ טוֹב וְהָיָה לוֹ בָּנִים וְהָיָה לוֹ פַּרְנָסָה טוֹבָה, הַסּוֹכֵן הָרָאשִׁי שֶׁל "עֵלִית". כְּשֶׁרָאָה.. כְּשֶׁהוּא... אֲנִי בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם, וְהוּא רָאָה אוֹתִי, אָז הוּא הָיָה ־ מְצַחֵק גָּדוֹל בֵּינֵינוּ. אֲנִי הֵבֵאתִי לִטְבֶרְיָה "נִפְטַר", וְ... [וְהוּא] יִחְיֵה בָּזֶה... בִּטְבֶרְיָה. [תְּחִיַּת הַמֵּתִים!] הוּא... הוּא הָיָה לִיטָאִי, וַאֲנִי... וַאֲנִי רָקַדְתִּי אִתוֹ בָּבַּיִת שֶׁלִּי. זֶה הָיָה מַעֲשֵׂה נּוֹרָא, שְׁאָנִי לֹא, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהוּא יִתְרַצֶּה לִשְׁמוֹעַ. "לֵךְ! לֵךְ! לֵךְ! אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת! מַה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? אֲנִי... אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּכָל רֶגַע לְהוֹצִיא הַנְּשָׁמָה, לֵךְ מִמֶּנִּי!" מַעֲשֵׂה כָּזֶה! כֵּן. אָז הַסּוֹחֵר שֶׁל "עֵלִית" אָמַר, אָמַר ל... אָמַר לוֹ לַ"עֵלִית", הַבַּעַל הַבַּיִת: "אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה לֹא רָאִיתִי בְּחַיָּי!" אָז הוּא (הַבַּעַל הַבַּיִת) אָמַר: "אֲנִי צָרִיךְ... אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ כָּזֶה!" וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ. אֲנִי הֵבֵאתִי... כָּל טְבֶרְיָה פָּחֲדוּ מֵ"הַנִּפְטָר" שֶּׁהֵבֵאתִי לִטְבֶרְיָה. "הַנִּפְטָר" הַזֶּה הָיָה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה; אֵיךְ נַעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה?! הוּא שָׁאַל אוֹתִי: "יֵשׁ לְךָ בְּרָגִים?" "הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ הַכֹּל!" אָז הוּא שֹׁמֵעַ, אָז הוּא הָלַךְ, ו... הוּא בָּא, הוּא בָּא אִתִי לִטְבֶרְיָה וְרַקָדְנוּ שְׁנֵינוּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כָּל הַלַּיְלָה רַקָדְנוּ וְשַׂמְחֵנוּ, וְהָיָה בִּטְבֶרְיָה שַׁבָּת שָׂמֵחַ. וְהוּא הָיָה כָּל־כָּךְ מָסוּר לִי, הַדִּבּוּרִים שֶּׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ נִכְנְסוּ בְּלִבּוֹ וְעֲשׂוּ... וְעֲשׂוּ פְּעֻלּוֹת, כֵּן. [בָּרוּךְ הַשֵּׁם!] (חָסֵר)... הוּא הָיָה אֶצְלִי זְמַן רַב, כֵּן, בְּכָל יוֹם מְחַכֶּה וּמְצָפֵּה מָתַי יָבוֹא "מַלְאַךְ הָמָוֵת"... אֵינוֹ רוֹצֶה לָבוֹא. וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי יוֹדֵעַ מִצַּדִּיק, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה!" כֵּן, וְהוּא קִבֵּל אֶת זֶה וְנַעֲשֶׂה [אֶת זֶה]. הָיָה "הַנִּפְטָר" הַזֶּה, עַד ש... עַד, עַד שֶּׁהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִטְבֶרְיָה, אַל תִּשְׁאַל! (חָסֵר)... הָיָה לוֹ אִמָּא, אִמָּא זְקֵנָה גְּדוֹלָה, וְהוּא תָּמָךְ בָּהּ, זֶה אִמָּא! מַה? הוּא נָתַן לָהּ כַּמָּה, כַּמָּה, [הוֹצָאוֹת שֶׁהִיא רוֹצָה], כֵּן, כֵּן. וְהוּא בִּקֵּשׁ אוֹתִי בְּתַחֲנוּנִים: "עָזוֹב אוֹתִי! מַה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? אֲנִי... אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּכָל רֶגַע לְהוֹצִיא הַנְּשָׁמָה, וְאַתָּה לֹא, לֹא, לֹא, לֹא, לֹא נוּ... לֹא נוֹתֵן לִי אֶת זֶה". אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי יוֹדֵעַ מִצַּדִּיק קָדוֹשׁ כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאוֹת". אֲנִי אָמַרְתִּי בְּכָל לֵב! - נִכְנַס לְלִבּוֹ, כֵּן. ... [הִתְנַגְּדוּת] הוּא רָצָה לָמוּת, וַאֲנִי לֹא מָכִּיר אוֹתוֹ. ...: וְכֵן עוֹד וְעוֹד... הֶבֵאתִי לִטְבֶרְיָה אֶת, אֶת בָּרוּךְ, אֶת ה... זֶה, כֵּן [כֵּן, שֶׁהָיָה לוֹ מַחֲלַת הַשִּׁכְחָה] כֵּן. וְהָיָה, הָיָה כָּל הָעִיר (אוֹמְרִים:) "יִשְׂרָאֵל בֶּער הֶבִיא... הֶבִיא לִטְבֶרְיָה אוֹרֵחַ עַל..." זֶה לֹא יְרוּשָׁלַיִם, זֶה עִיר קְטַנָּה, כּוּלָּם יָדְעוּ מַה, מַה, כָּל... כָּל מַה שֶׁעָבַר... כֵּן, וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ, "אֵיךְ הָאִשָּׁה... אֵיךְ הָאִשָּׁה אֵין לָהּ, אֵין לָהּ חֲתִיכַת לֶחֶם, וְהוּא..." וַאֲנִי הָלַכְתִּי לִירוּשָׁלַיִם וְהֵבֵאתִי בִּמְקוֹם כֶּסֶף הֵבֵאתִי אוֹרֵחַ!... זֶה הַכֹּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כֵּן, זֶה הָיָה הַכֹּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַכֹּל הָיָה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, רָקַדְתִּי, שָׂמַחְתִּי, הָיָה... וְהָיִיתִי בְּשִׂמְחָה, קִדּוּשׁ הַשֵּׁם...: