# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/12/

וְהִנֵּה זֶה הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תרפ"ג הָיָה הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ (וּבִפְרָט גַּם אֵצֶל צִיּוּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן). וְהָיִינוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם וְחַיּוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְאָכַלְנוּ יַחַד בְּחַדְרֵנוּ, וְגַם לָמַדְנוּ שָׁם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר מִנְחָה הָלַכְנוּ לְתַשְׁלִיךְ אֵצֶל מְקוֹר מַעְיַן הַמְּגִדּוֹ, וְשָׁם נִקְרָא מִקְוֶה שֶׁל דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה, וְאַחַר־כָּךְ רָקַדְנוּ בְּיַחַד אֵיזֶה שָׁעוֹת רְצוּפִים... וְכֵן עָבְרוּ אֶצְלֵנוּ שְׁנֵי יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת וְחַיּוּת וְאַהֲבָה רַבָּה בֵּינֵינוּ, וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה בְּרֹגֶז עָלֵינוּ רָדַף אוֹתָנוּ וְעָשָׂה לָנוּ יִסּוּרִים, וּבִתְחִלַּת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נָפַל לְמִשְׁכָּב לֹא עָלֵינוּ, וְנַעֲשָׂה חוֹלֶה מְאֹד, וְהֻכְרְחוּ לִשָּׂא אוֹתוֹ בְּמִטָּה לִצְפַת. וְאַחַר־כָּךְ עָזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִבְרִיא וְנִתְרַפֵּא, אֲבָל מֵאָז הוּא יְדִידֵנוּ וּמְקָרֵב אוֹתָנוּ תָּמִיד, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָּאִים לִטְבֶרְיָה וּלְמֵירוֹן. וְגַם עוֹד אֶחָד מִירוּשָׁלַיִם שֶׁבָּא לְמֵירוֹן רָדַף אוֹתָנוּ, אֲבָל גַּם הוּא יָרֵא וְנִתְפַּחֵד, וְחָזַר עַל יוֹם כִּפּוּר לִירוּשָׁלַיִם. וּפַעַם אֶחָד כְּשֶׁהָיִינוּ בַּמְּגִדּוֹ לִטְבֹּל, וְהִנֵּה הַמְּעִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁל אָחִי אַהֲרֹן אֵינֶנּוּ וְלֹא מָצָאנוּ אוֹתוֹ. וּכְשֶׁחָזַרְנוּ רְאִיתִיו אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, וְרָצִיתִי לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, וְהֵרִים קַרְדֹּם עָלַי לְהַכּוֹת אוֹתִי בָּזֶה, וְהֻכְרַחְתִּי לְהַנִּיחַ אֶת הַמְּעִיל אֶצְלוֹ... וְגַם פַּעַם אֶחָד הָלַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל דֹּב בְּעַצְמוֹ לִטְבֹּל שָׁם, וּבָאוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים עַרְבִים וְהִתְחִילוּ לִמְרֹט זְקָנוֹ וּלְהַכּוֹתוֹ, אֲבָל בֵּין כָּךְ בָּאתִי גַּם אֲנִי, וְהִכֵּיתִי אוֹתָם עַד שֶׁבָּרְחוּ. וּבְעֶרֶב שַׁבַּת תְּשׁוּבָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הָלַכְנוּ לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּכְשֶׁחָזַרְנוּ סִפְּרוּ לָנוּ בַּדֶּרֶךְ, כִּי זָקֵן אֶחָד נֶחֱלָה, וְחָשַׁבְנוּ שֶׁזֶּה רַבִּי שְׁלֹמֹה קָאוְולֶער כִּי הָיָה זָקֵן, וְגַם הִתְאוֹנֵן קֹדֶם עַל אֵיזֶה דָּבָר. וּכְשֶׁבָּאנוּ לֶחָצֵר יָצָא רַבִּי שְׁלֹמֹה לְנֶגְדֵּנוּ, וְסִפֵּר לָנוּ כִּי מוֹרִי רַבִּי דֹּב מִוַּרְשָׁא זַ"ל, נֶחֱלָה בְּמַחֲלַת הַשֶּׁבֶר מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי סָבַל מִזֶּה כַּמָּה שָׁנִים וְכָעֵת יָצְאוּ הַמֵּעַיִם, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַחֲזִירָם. וְרַבִּי שְׁלֹמֹה הַנִּזְכָּר לְעֵיל הָיָה מְלַמֵּד בָּזֶה לְהַחֲזִיר הַמֵּעַיִם, וְטָרַח בָּזֶה הַרְבֵּה עַד שֶׁהֶחֱזִירָם, וְהוּא שָׁכַב בְּמִשְׁכָּב עִם חֹם וְכִמְעַט נְטוּל הַהַכָּרָה, וְאַחַר־כָּךְ בְּעֵת קַבָּלַת שַׁבָּת כְּשֶׁזִּמַּרְנוּ בַּר יוֹחָאי, נִתְעוֹרֵר וְנִתְרַפֵּא כָּלִיל. וְהָיָה לָנוּ שַׁבָּת שָׂמֵחַ, וְאָמַרְנוּ הַרְבֵּה תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְלָמַדְנוּ סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאַחַר שֵׁנַת הַצָּהֳרַיִם בָּאוּ כֻּלָּם לוֹמַר כָּל הַתְּהִלִּים אֵצֶל צִיּוּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי כַּמִּנְהָג שָׁם.

וּבְלֵיל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אַחַר הַכַּפָּרוֹת, שָׁלַחְנוּ אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל דֹּב לִצְפַת שֶׁיִּשְׁחָטֵם, וְגַם יָבִיא אֹכֶל, וְאָז הָיָה לוֹ נֵס בַּדֶּרֶךְ, כִּי עַרְבִי אֶחָד רָצָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם רַע וְה׳ עֲזָרָם. וְאַחַר־כָּךְ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בָּא עִם הָאֹכֶל לְמֵירוֹן עֲבוּר כֻּלָּם, אֲבָל הוּא הָיָה מְאֹד עָיֵף וְיָגֵעַ, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה יָכוֹל בְּיוֹם כִּפּוּר בַּלַּיְלָה לְהִתְעוֹרֵר וְלוֹמַר אֵיזֶה דָּבָר, אֲבָל רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן רִחֵם עָלָיו, וְדִבֵּר עִמּוֹ דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת, וְנִתְעוֹרֵר מִזֶּה, וְשָׁכַח מֵהַשֵּׁנָה וְהָעֲיֵפוּת, וְיָשַׁב אֵצֶל צִיּוּן רַבִּי אֶלְעָזָר זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אָמֵן, וְאָמַר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל עַד הַבֹּקֶר בְּלִי הֶרֶף: (שם, סד.)