# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/13/

וגם באיזה יום מעשרת ימי תשובה, ישבנו אחר האכילה ביחד אני והבחור יעקב זאב, ושחקנו מעט כדרך הבחורים. וגם היה איזה מחלקת בינינו, ואחר־כך התחרטנו על זה, והוא עשה תשובה על זה, וכבר לא הלך אתנו ביחד למערת בית הלל, רק ישב ביחידות סגור ומסגר כל היום, ולא אכל רק עשה תשובה בהתעוררות רב ואמר תהלים. ואפלו לפנות ערב אחר מנחה, לא רצה לדבר מחמת צער, ומה שרציתי לנחמו לא רצה. ואמר לי פשט הבעל שם טוב על הפסוק "ונפש כי תחטא", 'וויא קומט אז א יודיש נפש זאל זינדיגען'־ איך יכול להיות שנפש יהודי תחטא, נפש קדוש כזה חלק אלוק ממעל, "ושמעה קול אלה", 'זיא האט דאך גהערט'. דעם קול פון בארג סיני, הנפש הרי שמעה את הקול מהר סיני, ובכה מאד מאד, וראיתי איך עושים תשובה על ענין קל כזה. והכלל שעברו עלינו ברוך השם, אלו הימים הנוראים בהתעוררות וחיות כזה, ובהתלהבות ובשמחה כזאת, שלא הרגשתי כזאת מעודי: (שם, סה.)