# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/14/

ועם מי לעסק בעבודת ה׳ בחיות והתלהבות, לא היה לי רק את רבי שלמה קאוולער ורבי נתן חנאליס, אבל הם היו זקנים, ואין להם כל כך התלהבות כמו בני הנעורים, ורק עשינו ביחד עבודות פשוטות, ולמדנו ספרי רבנו ז"ל, ודברנו ספורים ושיחות מרבנו ז"ל. אבל מאד מאד נכספתי, והייתי משתוקק לחברי הנזכרים לעיל שנסעו לירושלים. ואם היה לי אבר כיונה אעופה ואשכנה וכו', אבל הדרך מפסיק, אבל הלב בוער מאד מאד בכלות הנפש ממש להם. והנה עשיתי לי סכה בביתנו, ולמדתי עם אחי בספרי רבנו וגם למדתי אתם קהלת, והייתי עוסק בעבודת ה׳ ובהתבודדות על פי הרב, ומעט הייתי עוסק בדבוק חברים, שהייתי הולך לאנשי שלומנו הזקנים הנזכרים לעיל, והיינו לומדים ביחד, ועושים רקודים. וביום ההלולא של רבנו ז"ל, ישבנו ביחד בסעדה ולמדנו. ובכן עבר גם הושענא רבא ושמחת תורה. והנה אני כתבתי לחברים בירושלים כל פעם מכתבים, ובפרט לרבי אלטר בנציון. וכתבתי להם מרורות, כי נפלתי מההתלהבות בעבודת ה׳, ואיני מוצא לעצמי שום מקום, והנני כוסף ומשתוקק להם, ושיראו עצה שאוכל לבא לירושלים, כי אז לבא לירושלים, היה דבר קשה מאד מאד, כי אפלו יום אחד אין לי איפה להיות, ואין לי איפה ללון, ואין לי כסף לצרכי אכל...

אבל בזה הימים נוראים כבר גמרתי עמהם, שאני אבא גם כן לירושלים, כדי שאתחבר עם אנשי שלומנו בעבודת ה׳, וגם אולי אמצא שם זווגי, וגם פשוט להיות בירושלים עיר הקדש, וגם להיות על מקומות הקדושים שבירושלים, ובכתל המערבי: (שם, סו.)