# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/19/

והנה רציתי גם כן לנסע עמם ביחד, אבל אני לא גמרתי עדין לקפל ולהכין החפצים, וגם היה לי חפצים הרבה, ונצרכתי לנסע באוטו, וגם כי המשפחה הרבו עלי דברים כי הם רוצים גם כן לנסע, וגם דודתי תסע עמי וטכסו בענין השדוך, ועל כן לא נסעתי עם אנשי שלומנו הנזכרים לעיל ביחד. והנה באשמרת הבקר לקחו החפצים על שכמם והלכו מחדרי לנסע, ואני נפרדתי מאתם בלחיצת ידים ונשיקה חמה ודמעות זולגות בלב מלא געגועים, ולויתי אותם ומיד חזרתי לחדרי ולבי בער בקרבי מאד מאד אחריהם, כי לבי אמר לי שיהיה לי מניעות גדולות מלהיות עמם ומהתחבר עמהם ביחד, ועל כן היה קשה לי מאד לסבל הגעגועים וההשתוקקות והכסופין.

והנה אחר איזה זמן הכנתי את עצמי גם כן לנסע, ולקחתי כל החפצים בשקים, ונסעתי יחד עם דודתי ועם עוד מהמשפחה על טכסי לצפת. וכל הדרך צירתי לעצמי העבודות שהם עושים כבר על הציון הקדוש ונכספתי מאד לזה, אבל לבי אמר לי כי המניעות יתגברו עלי. והנה כשהייתי על הדרך בקשתי הרבה במקומות הקדושים שבדרך, דהינו בטבריה וכו'. ובאנו לצפת לביתי, והנה אמי תחיה יצאה לנגדנו, והם טכסו עצה עם אמי בענין השדוך. ונגמר ביניהם, שאמי תסע עמם אחרי ל"ג בעמר לירושלים, ואם תישר בעיניה השדוך, תשלח טלגרף עבורי לבא לעשות תנאים.

ואני רציתי לילך תכף למירון להתחבר עמם בעבודת ה׳, אבל הם רבו עלי מאד, ובפרט כי בצפת התגבר המחלקת והבזיונות עלי יותר ויותר ורבו הקטרוגים, ורב בני המשפחה באו להזהיר אותה שלא תניחני בשום אפן לעשות דבר כזה, דהינו להיות ביחד עם אנשי שלומנו במירון, כי בזאת היא הורגת אותי, כי לא אמצא שום שדוך, וכהנה וכהנה. הכלל כי אמי אמרה לי שהיא בעצמה תהרג את עצמה אם לא אשמע לה.

והטעם שלי אז אי אפשר לבאר, כי אני הרגשתי אז מתוך המניעות, את החשק והחיות והנעימות שיש לי בהתחברי עם אנשי שלומנו היקרים בעבודת ה' על ציון רבי שמעון בר יוחאי הקדוש, ומחצה של ברזל מפסקת ביני לבינם, וגם בעת המניעות לוקחים המח והדעת בשביל הבחירה, וגם מטבעי הרך לא יכלתי לסבל הבכיות והדמעות והצער והיסורים של אמי, ושצעקה שהרגו את בנה ולא גמרו (מען האט געקולעט מיין קינד און מען האט ניט דער קולעט).

וגם בא אחד מהמשפחה הנכבדים ואמר לאמי שתתן לו ספרי רבנו זכרונו לברכה והוא ישרפם, ואני בזיתי אותו והשלכתי אותו מביתנו, ואפלו אמי שהתנגדה על דרכי, אמרה לו שלא יהיה כל כך בעל טוב עבורה, ושישגיח על בניו ובנותיו שילכו בדרך הישר: (שם, עו.)