# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/22/

והנה כשהלכתי ביום אחד עם אחי למעין המגדו לטבל כמנהגי בכל יום, בא לנגדי אורח אחד שמו משה, והתחיל לדבר אלי כי אין משגיחים על העניים, וספר כי הוא היה בחוץ לארץ איש חיל בצבא, ושיש לו חץ בתוך גופו, ושהוא נע ונד ואין לו מקום וכו'. ועניתי לו בחמלה ורחמים דברי פיוס וחזוק, ואמרתי לו שאם רצונו להיות עמדי במירון, הנני מוכן ומזמן להשגיח עליו כבבת עיני, מפתי יאכל ובמשכבי ישכב, וכן עשיתי לו. והשתדלתי להביא לו ציצית ותפלין, וגם דברתי הרבה עמו ועודדתי אותו לעבודת השם. וספר לי כי היה רחוק מאד מיהדות, אבל השם יתברך עזרו וכעת הוא עושה תשובה. וכל יום היה מרבה בתפלה אצל הציון הקדוש בהתעוררות, וגם היה הולך להתבודדות למערת הלל הזקן. ומרבה בתפלות בספר לקוטי תפלות בהתעוררות, ואתי היה אוכל ביחד וישן על כרים וכסתות שלי אצל הציון הקדוש. והיינו קמים בחצות, והוא היה גם כן שומר שאם באו מתנגדים מצפת שלא יבזו ספרי רבנו ז"ל, ואני גם כן ספרתי לו החיות וההתלהבות שיש אצל אנשי שלומנו עובדי ה' כמו רבי ישראל דב, ובפרט רבי אלטר בנציון ויעקב זאב, והיה משתוקק מאד שיבאו ויקבל חיות מהם. ואחר־כך כשבא רבי ישראל דב מטבריה ושמע תפלתו נתלהב מאד מזה, ומכל שכן אחר־כך כשבאו רבי אלטר בנציון ויעקב זאב.

אבל אחר־כך ביום כ״ה אלול כשבאו האנשים המתנגדים מצפת, ואמרו לו מה לך אצל איש משגע ברסלבי הזה, אנחנו נתן לך כסף חדשי ואכל, אז התחיל הדבר להכנס במחו. ואף־על־פי־כן לא זז אהבתו מאתי, וספר לי שהוא רוצה רק לקבל הכסף מהם, אבל לבו קרוב אלי כמקדם, וכן היה קרוב אצלנו ימים נוראים. אבל אחר־כך גברו המתנגדים ולקחו אותו לטבריה לישיבה, והוא בן ישיבה וגם מזכיר הישיבה, ונשא אשה ויש לו בנים ופרנסה בהרחבה, ואף־על־פי שהוא אינו זוכר הטובה שהיה לו על ידי ומי גרם לו כל זאת, וגם אינו ברסלבר ואולי יש אצלו עוד התנגדות מהמתנגדים שהוא אצלם, אף־על־פי־כן אני שמח שזכיתי להוציא יקר מזולל, ושהוא איש ישראלי שומר דת ויש לו כל טוב: (שם, פב.)