# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/26/

ורבי אלטר בנציון התוכח אתי באיזה ענין, ואמר לי בזה הלשון: עדין אינך יודע באיזה עולם אתה, ועדין אתה צריך רחמים רבים שתשאר חסיד ברסלבי, כי אתה הולך לעולם חדש, ומי יודע אם תחזיק את עצמך, שקורין דער הפלטין. ואני לא הבנתי דבריו והיו אצלי כמו דברי קנטורים, אבל מחמת גדל האהבה שבינינו, וגדל כסופין והשתוקקות שלי לענין רבנו ז"ל, כסה על זה ולא השבתי לו, ורק עשינו בעבודת ה': (שם, צה.)

כז

ואחר־כך הלכתי להתפלל מנחה בבית מדרשנו שהיו מתפללים שם אנ"ש, ורבי אלטר בנציון היה מתגורר שם כנזכר לעיל, ואכלתי שם סעדה שלישית, והתוכחתי עם רבי אלטר בנציון ויעקב זאב מדוע לא היו בביתי על הקדוש, והשיבו שגם על החתנה לא יהיו, כי יראים שלא יבאו לידי מחלקת. אבל אני התעקשתי אתם מאד, וממש בכיתי לפניהם, מדוע לא יהיו על חתנתי ידידי היותר קשורים בנפשי, וגם כי אם יבאו אנ"ש תהיה השמחה יותר גדולה, כי אנ"ש יכולים לשמח היטב כידוע. ועל כן ברב בקשות ותחנונים והסברים שכל חיותי תלוי בזה, פעלתי אצלם שיהיו על החתנה, וגם הבטיחו לי כי יבקשו ויפצירו אצל כל אנ"ש, גם מהעיר וגם מחוץ לעיר, כי יהיו על החתנה שלי, וכן קימו כמובא להלן, ובזה החייתי את עצמי. ואכלנו ביחד גם סעדת מלוה מלכה שם בבית מדרשנו: (שם, צו.)