# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/30/

ובכן כנראה התחילו אנשי מרמה ומזמות לפתות את חמותי זכרונה לברכה, על כי היא מניחה אותי להיות חסיד ברסלבי נלהב כזה ומתדבק באלו החברים. וגם שטות נזרקה במשפחתי, שדברו עם זוגתי שתראה במיטב לאט לאט למשך אותי מזה החסידות ומאלו האנשים, ומי יודע עוד מה היתה גרמא בנזקין הזה. ויהי היום, שבלילה אחד אכלנו ביחד סעדת הערב, והיה בינינו איזה מדבר בענין מורנו בעל החפץ חיים זצ"ל, ואמרה חמותי שהוא יותר גדול מכל האדמו"רים. ואמרתי אני שהאמת שהוא היה אדם גדול מאד, אבל אם היה יודע מדרך החסידות היה עוד יותר גדול. ותכף יצאה עלי בפיה בדברים בוטים כמדקרות חרב, שאני משגע ואני מקשר עם חסידי ברסלב המשגעים. ואני התוכחתי עמהם בענין חסידות, ושאלתי את חותני מדוע הוא הולך ביארצייט של הרב הצדיק מצאנז זצ"ל, שעושים החסידים סיום על ש"ס (או משניות), והשיב לי כי הוא הולך העקר בשביל הסיום, וגם נחשב אצלו הרב מצאנז לגדול. ואני השבתי להם, כי אני מאמין באמונה שלמה, ויודע ברור כיום וכשמש בצהרים, שהצדיקים יחידי הדורות הם למעלה מהכל. ואף־על־פי שיש עוד הרבה הרבה צדיקים בכל דור ודור זכרונם לברכה זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל, אבל גדלת צדיקי יחידי הדורות זה ענין אחר לגמרי לגמרי, והם משה רבנו עליו השלום, ורבי שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו אמן, והאר"י הקדוש זכותו יגן עלינו אמן, והבעל שם טוב זכותו יגן עלינו אמן, ורבנו הקדוש מברסלב זכותו יגן עלינו אמן, ועוד דברים כאלה. וחמותי יצאה עלי בדברים בוטים, וממש בכיתי מרב הצער... ולבי אמר לי, והרגשתי כי הבעל דבר מניח את עצמו לארכו ולרחבו לרחקני חס וחלילה, על כן היה לי לזכיה גדולה אפלו רק שראיתי מי שהוא מאנ"ש בראיה בעלמא. וגם מפני זה עמדתי בכל מאמצי כחותי ובמסירות נפש וגוף וממון עד קצה האחרון, לנגד הרוצים לרחקני אפלו כחוט השערה. ואפלו להתרחק רק מעט הוא גם כן מעות לא יוכל לתקן חס וחלילה, כי זה נאמר על שנמנו חבריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם, כי בשעה שעסקתי אז בעבודת ה׳ הרגשתי גדל החסרון וההפסד שאפסיד חס וחלילה כשלא אלך אפלו יום אחד לאנ"ש, או כשאזוז את עצמי מענין רבנו ז"ל אפלו כנטיה קלה, כי הפורש מרבנו ז"ל אפלו כחוט השערה כפורש מן החיים, השם ישמרנו: (שם, ק.)