# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/ahavat-chaverim/385/437/36/

והנה אני נפרדתי מהם בלב בוער, ועינים מלא דמעות וכסופין, ומלא דאגה על העתיד. וכן באתי לצפת ומצאתי את רבי יצחק מענדל מאנ"ש, והלכנו על ציון האר"י ז"ל, ואחר־כך נסענו יחד לטבריה. ורבי יצחק מענדל הלך לאיזה מקום לענינו, ואני הלכתי לקבר רבי מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו אמן. ואחר־כך הלכתי להפגש עם ידידי רבי ישראל דב מאנ"ש, ומצאתיו בבית המדרש קרלין אומר תפלות. ודברנו ביחד בידידות ואהבה ורעות מרבנו ז"ל, וגם ספרתי לו העובר עלי, ואת פחדי על להבא. ואמר לי שאני צריך לחגר מתני, כי יעבר עוד עלי הרבה הרבה. וספר לי שבעת שעברו עליו המניעות, אמר לו רבו הרב ישראל מקארדון ז"ל, כי עוד יעבר עליו כהנה וכהנה. וגם אמר לו, כי על בן תורה מכרח לעבר יותר הרבה מעל איש פשוט המתקרב לרבנו ז"ל. וגם אמר לו פעם אחד, כי אם לא עוברין אלו המניעות והיסורים מבני אדם, אזי יכול לעבר יותר ברוחניות, (כי הבעל דבר נוקם באפן אחר) וזה יותר קשה. ואני הבטתי עליו בתמהון, מה יכול לעבר יותר מהעובר עלי כעת, וגם איך יש לו פתחון פה לומר לי כי יעבר עלי עוד יותר חס וחלילה. אבל אחר־כך כשעבר עלי יותר ויותר כמובא להלן, אז הבנתי דבריו: (שם, קיב.)