# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1063/43/

ברוך השם, יום ג' צו תקצ"א ברסלב.

שלום לאהובי בני מחמד נפשי הרבני הותיק מורנו הרב יצחק שיחיה.

מכתבך קבלתי, ואתמול באתי לביתי בשלום תודה לאל, והיה לי כמה הרפתקאות בדרך, מחמת קלקול הדרך והפשרת שלגים, והייתי באומאן מיום ב' פקודי עד יום ב' ויקרא, שהוא ערב ראש חדש ניסן, ובשבת קדש העבר הייתי בלאדיזין. והנה אם אמנם הומה עלי לבי ממכתבך אשר אתה צועק בכל פעם בקול מר על שטף מים רבים העוברים עליך בכל עת, המקום ירחם עליך מעתה. אף על פי כן חדוה תקועה בלבי מסטרא חדא, ממה שאני רואה חזק לבך בעזרת השם יתברך, מה שאתה חזק ברצון וכסופין גדולים להשם יתברך ולתורתו, אשר המה יקרים מאד מאד. מי יתן, והיה לבבך זה כל הימים לכסף ולהשתוקק בכל עת להשם יתברך ברצונות חזקים, כי רצונות וכסופין דקדשה יקרים מאד מאד אצלו יתברך.

ודע בני! וזכר היטב, כי האדם לא בא לזה העולם כי אם להאמין בהשם יתברך, ובשביל זה נברא האדם וכל העולם ומלואו התלויים בו, כמו שכתוב (תהלים לג, ד) "וכל מעשהו באמונה". וצריך האדם לחדש עצמו בתשוקת האמונה בכל יום ובכל עת, כי אף על פי שהאמונה ירושה היא לנו מאבותינו, וזה עקר האמונה לסמך על אבותינו הקדושים, ולילך בדרכיהם, אף על פי כן צריכין להמשיך על עצמו האמונה הקדושה בכל יום ויום מחדש, ולהכניס כל לבו ונפשו, ולהגדיל דעתו בזה בכל יום מחדש. כמו שכתוב בפרשת שמע "אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו), ודרשו רבותינו ז"ל (הובא ברש"י שם) 'בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, שלא יהיה בעיניך כדיוטגמא ישנה, שאין האדם סופנה אלא כחדשה'. וזה נאמר בפרשת קריאת שמע דיקא, כי עקר ענין זה נאמר על האמונה הקדושה שהוא כלל ויסוד כל התורה כלה.

והנה באלו הימים שלח ה' בלבי שזהו מה שאנו אומרים בקבלת אמונת יחודו יתברך אומרים תחלה אלו השני תבות "שמע ישראל", ולכאורה היה די לומר העקר היחוד שהוא "ה' אלקינו ה' אחד". ולמה לנו להתחיל מקדם באלו השני תבות "שמע ישראל"? אך אלו השני תבות באים לעורר לב האדם שיטה אזנו ולבו היטב היטב, למה שהוא אומר, ושיהיה בעיניו חדש לגמרי בכל עת. ועל כן אומרים תחלה "שמע" ישראל, כי כשמשמיעין דבר חדש אומרים תחלה: 'שמע היטב מה שאספר לך', וזהו בחינת אלו השני תבות שמע ישראל שאומרים קדם אמונת היחוד, לעורר לב ישראל שיטו אזנם ולבם היטב לשמע מה שאומרים, שיהיה בעיניהם כחדשים דיקא. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יג.) על פסוק זה "שמע" - 'השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך', הינו הטה אזניך ושמע היטב היטב מה שאתה מוציא מפיך, ולא יהיה בעיניך כדבר ישן חס ושלום. אף על פי שיסוד האמונה ישנה מכבר מאבות אבותינו הקדושים, וזה עקר האמונה, אף על פי כן אתה צריך לשמע ולקבל בלבך האמונה בכל יום מחדש. וענין זה אי אפשר לבאר לא בכתב ולא בעל פה, כי הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה, יכול להתפלא ולזחל ולרעד מהתנוצצות אמתת האמונה הקדושה בכל עת מחדש, אשר אנו זוכין להאמין בחי החיים בהיחיד נצחי הקדמון הבורא הכל בחסדו יתברך ויתעלה שמו לנצח.

ובזה יכול כל אדם שבעולם להחיות את עצמו באיזה מדרגה שהוא, כי "מלכותו בכל משלה". ובפרטיות אתה בני חביבי אשר אני ידעתיך, וכבר ספרת לי הרבה במכתבך, אך איך שהוא חזק וחזק לקבל דברי אלה לחזק את עצמך ולשמח את נפשך בכל עת בהאמונה הקדושה, אשר זכינו להיות מזרע ישראל ולהאמין בו יתברך ובתורתו הקדושה ובצדיקיו האמתים, ותרגיל עצמך לשמח בזה בכל יום ובכל עת מחדש. ותכניס בלבך היטב ותזכר היטב מה שאנו אומרים בכל יום ויום: 'אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו' וכו'. כי כמה אנשים אומרים זאת בכל יום, ואינם יודעים מחייהם ומשמחתם הגדולה, ואף על פי כן הם גם הם חיים רק מזה, כי רק זאת חיינו וקיומנו, כמו שנאמר: "כי הם חיינו וארך ימינו". אך מה טוב ויפה מי שמשתדל על כל פנים לידע מחייו, שידע שאין שום חיות וטוב אמתי כי אם האמונה הקדושה שזכינו כלנו מקטן ועד גדול, ובין שיהיה ממון ובין לאו, סוף כל סוף הזמן והימים עוברים כצל עובר, ולא ישאר כי אם חיות האמונה הקדושה שזה החיות יתקים לעד ולנצח, כמו שנאמר: 'ומלכותו ואמונתו לעד קימת' וכו', ובכל מה שעובר על האדם בגוף ונפש וממון בין טוב וכו', צריך לידע שמלבש שם חיות האמונה הקדושה שמקימת הכל, וצריך להטות לבו היטב לזה.

וצריך לקים ולקבל על עצמו בכל עת פסוק שמע ישראל. שפרושו, שמע היטב בכל דבר שבעולם שמלבש שם אחדותו יתברך. וכמו שמפרש אחר כך בפרשה זאת "ואהבת וכו' בכל לבבך וכו' בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" וכו'. דהינו בכל מה שעובר על האדם צריך לשמע היטב משם אמונת יחודו יתברך, כי מכל הדברים שבעולם יכולין לדבק את עצמו בהשם יתברך, כמו שכתב אדוננו מורנו ורבנו ז"ל בכמה מקומות. יתר מזה אי אפשר להאריך, וגם כי הגיע זמן המנחה. וה' ברחמיו יחזק לבבך שתזכה לחטף תורה ותפלה הרבה, וצדקה ומעשים טובים מהצל העובר הזה, למען ייטיב לך לנצח.

דברי אביך המצפה לישועתך לנצח.