# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1063/48/

ברוך השם, יום א' שחרית תקצ"א. ארבעים למספר בני ישראל.

אהובי בני.

זמן תפלת שחרית הגיע, אך מאהבתך אני כותב לך עתה, שקבלתי מכתבך, ויש לי צער גדול מצערך ומרה שחורה שלך שאתה כותב לי בכל פעם. והלא כבר כתבתי לך הרבה הרבה, מה שיש בו די לנחם ולשמח עצמך בכל עת בכל מה שעובר עליך, וכי לחנם אני דברתי עמך אלפים פעמים שכל אדם מלא יסורים, כמו שכתוב (איוב ה, ז) "אדם לעמל יולד" וכו', ואין שום נחמה ושמחה וחיות, כי אם בכל נקדה ונקדה טובה שאנו זוכים לחטף בכל יום, כי אנו מניחין טלית ותפלין ולומדין מעט או הרבה, ומתפללין, ועושין כמה מצוות וכו', ובפרט שאנו יודעין מאור כזה וכו'.

נא בני חביבי, זכר אל תשכח כל זה, זכור תזכר בכל עת את כל החסדים הגדולים והנוראים שעשה השם יתברך עמנו, שקרבנו לאור כזה אשר שמו נקרא עלינו, תודה לאל. ותרגיל עצמך מאד לילך עם הדרך שדברתי עמך כבר, להיות בכל פעם מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא, ותפרש שיחתך לפני השם יתברך בכל יום ויום חק ולא יעבר. למען השם למען השם חטף ואכל חטף ואכל תורה ותפלה, והתבודדות ומעשים טובים. ואל תשגיח כלל וכלל בכל מה שעובר עליך. ובזה טוב מאד מדת השכחה, להשכיח מדעתו לגמרי בכל עת כל מה שעבר עד הנה. ומה שיהיה אינך יודע כלל. ובפרט בשעת התפלה תהיה בעיניך כחדש ממש, וכאלו אין לך רק השעה הזאת לבד, ולא תסתכל על העבר ועל העתיד כלל, אפלו בדברים הנוגעים אל הנשמה, מכל שכן וכל שכן בדברי הגוף והממון. ואם תרגיל עצמך בזה, אז טוב לך, ותוכל להתפלל על ידי זה ולחטף הרבה טוב בכל יום. למען השם חזק ואמץ, ושמח נפשך בכל הדרכים ששמעת ממנו, קוה לה' ויושע לך, כי לא יזנח לעולם ה', חסדי ה' כי לא תמנו וכו'.

דברי אביך, נתן מברסלב.