# נד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1063/54/

בעזרת השם יתברך, יום ד' דברים תקצ"א.

אהובי בני חביבי.

נפלאתי עליך על אשר אינך רגיל בעתים הללו לכתב לי בכל פעם כמקדם. ואז העתרת עלי דבריך במכתביך יותר מדאי, ועתה אתה מתעצל לגמרי לכתב לי משלומך, ובפרט משלום תורתך ותפלתך ושיחתך. השם יתברך יחזק לבבך לעסק בכל יום בתורה ותפלה ושיחה בינך לבין קונך, יהיה איך שיהיה. ותזכה מעתה להיות גבור הכובש את יצרו, וחכם הרואה את הנולד, ועשיר השמח בחלקו.

ובפרט להזהר מאד מאד לשמר המחשבה, כאשר אתה יודע מכבר שאין שתי מחשבות יכולין להיות ביחד בשום אפן, והסימן עמר שעורים. ואף על פי שכבר ידעת זאת, ואף על פי כן המחשבות רודפין במחך ומבלבלין אותך הרבה, הלא אדרבא! מזה תוכל לידע אמתת הדברים הנ"ל, שאף על פי כן אין שתי מחשבות יחד. כי אני יודע שאף על פי כן כמה וכמה פעמים הועילו לך אלו הדברים הנ"ל שאין שתי מחשבות יחד, ושיכולין לברח מהם בשב ואל תעשה וכו', על כן אתה צריך להיות עקשן גדול מאד מאד בפרט בענין זה, ולהתחיל בכל יום ויום ובכל עת מחדש להרגיל עצמך לעכב מחשבותיך לבל תצא לחוץ כלל חס ושלום, כי הבחירה חפשית בכל עת. וגם צריכין לבקש השם יתברך על זה הרבה מאד, כי הכל [תלוי] במחשבה כידוע לך בעצמך. והעקר שלא לחשב הרבה על העבר ועל להבא, רק להסתכל על התכלית באותו השעה ולעשות מה שתוכל שיצליח לך לנצח. כי כל דבור ודבור של תורה ותפלה ושיחה וכו', הכל הוא הצלחת הנפש לנצח, הצלחה נפלאה שאין לה שעור, "עין לא ראתה" וכו' (ישעיה סד, ג). ותקים בכל פעם (אבות ב, י) 'שוב יום אחד לפני מיתתך', כמו ששמעת פרושו משמו ז"ל (שיחות הר"ן סימן רפח).

ודע בני חביבי שדעתי לנסע אם ירצה השם ביום רביעי הבא עלינו לטובה, דהינו תכף אחר תשעה באב. ובדעתי לנסע תחלה לטולטשין ביום רביעי הבא עלינו לטובה, כי רצוני מאד לראות עמך פנים אל פנים קדם נסיעתי. וגם זה קצת כונתי להיות בטולטשין כדי לראות עמכם, אולי יחוס השם יתברך וישלח דבורים שנוכל להחיות עצמנו בהם לנצח. האמנם כבר דברנו הרבה תודה לאל, אך עוד לאלהי מלין. ובפרט שאנו רואין שהבעל דבר עושה את שלו הרחמן יצילנו, אנו מחיבים לעשות את שלנו, לדבר זה עם זה, ולדבר עם השם יתברך, ולדבר עם הרב וכו', כדי לקבל מהשלש נקדות טובות כמבאר בתורה ואתם תהיו לי וכו' (בסימן ל"ד). ובעתים הללו תודה לאל דברתי הרבה בזאת התורה. והעקר שצריכין להתחזק מאד בכל יום לקים זאת, להמשיך על עצמו הארת וקדשת הנקדה טובה לקשרה אל לבו בקשר אמיץ וחזק, על ידי שמדבר בינו לבין קונו, ולדבר עם חברו ביראת שמים כל יום, ולדבר עם הרב וכו'. אשרי שיאחז בזה.

יתר מזה אין פנאי להאריך, ודי בזה כעת. השם יתברך יזכה אתכם לקים אלה הדברים למען ייטב לכם לעד ולנצח, והשם יתברך יוליכנו לשלום בדרך הישר והאמת, כרצונו הטוב, באפן שנוכל לגמר מהרה בחיים ושלום.

נתן מברסלב.