# סג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1064/63/

ברוך השם, יום ה' ויחי תקצ"ב.

שלום לאהובי בני חביבי מורנו הרב יצחק נרו יאיר.

מכתבך קבלתי היום, ואתמול היה בביתי רבי שמשון נרו יאיר, אך לא היה פנאי לדבר עמו הרבה, כי בתוך כך באו המחתנים לקרות אותנו על החתנה. וגם מענין המחלקת לא דברתי עמו דבר עדין, ומהסתם יהיה היום אצלי. והנה מענין המחלקת לא שמעתי עד אתמול בערב, ולחזק אתכם אין מהצרך, כי תודה לאל כבר אתם רואים האמת עין בעין.

והנה כמה ראוי לנו לשמח ולמלאות שחוק פינו על שיוכל הבעל דבר לבלבל הדעת בשטותים כאלה, ולמנע מלראות אמתת יקרת הדברים היקרים מפז כאלה, שהוא הכסילות וכו', שמצא פגם בנפשו על שלא כתבתי להבדיל. ובאמת מי שמבין קצת דרכי הלשון והמליצה, אין מהראוי להכניס שם תבת להבדיל, והוא רק עלילה, שרוצה להעליל ולהטיל פגם בקדשים בחנם, כדי לסמא את עיניו לבלי לראות נפלאות התגלות החדוש הזה, שמשה עומד וכו' (סימן רט"ו), שהתגלות כזאת לא נשמע מעולם. ומי שיש לו לב להסתכל על האמת ראוי לו שתסמר שערות ראשו ויעמד מרעיד ומשתומם מגדלת נפלאות התגלות הזאת, ואלמלא לא באנו לעולם אלא למשמע דא דינו, מכל שכן וכל שכן שזכינו לשמע כאלה וכאלה וכו'.

ובודאי ראוי לכם לשמח בכל עז על ידי כל זה, אחרי שאנו רואין כמה אין הנצחון יכול לסבל האמת, והלא המתנגד חותנו של יעקב הוא בעצמו הוטבו בעיניו תחלה ספריו הקדושים, אף על פי שגם אז לא הסתכל בהם בעין יפה כראוי, ולא שם לבו להם היטב, ומחמת זה גם אז לא הרגיש נעימת הדברים, על כל פנים לא היה מתנגד עליהם. ועתה בשביל ששקדנו על טובת בתו שיהיה חתנו איש כשר שייטב לו ולזרעו לנצח, עתה נתהפך לנו לאויב, ורוצה לשלם רעה תחת טובה. וגמולו ישוב בראשו, כי אלף כמותו יאבדו, ודבר אחד מדברי תורתו אל יתבטל.

ומה מאד נפלאתי על ידידי רבי יעקב חתנו על אשר הוא חלש בדעתו כל כך, הלא אין ממצע, ומאחר שכבר דלג על כמה מניעות והיה פה שתי פעמים, וגם מרגיל עצמו בדרכי אמת להתפלל בכח ובכונה וכו', מדוע יקבל על עצמו עדין מורא חותנו. כי בהכרח שיהיה עז כנמר ויתחזק בעזות דקדשה, ולהשליך מוראו מעל פניו. וידבר דיקא עם ידידי רבי מרדכי נרו יאיר, מאחר שהוא קרבו אל האמת, ובחסדי ה' יקרבהו יותר ויותר לעצם נקדת האמת אשר ייטיב לו לעד. ויש בלבי הרבה להרחיב הדבור בזה לחזקו ולאמצו בכל עז, אך אי אפשר על פני השדה ודי בזה כעת. חזקו ואמצו אל תראו מפניהם, אל ירך לבבכם, כי ה' עמכם להושיע אתכם, כי שפת אמת תכון לעד, חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'. וגם על רבי מרדכי נפלאתי על שהוא חלש בעיניו כל כך, ובהכרח שיחזק את עצמו בעזות דקדשה הרבה וה' יושיע לו.

ועתה בני כבר שמעת הרבה כמה וכמה צריכין לחזק את עצמך בשמחה, ובכל ענין המעשה הזאת שנעשה אצלכם, ראוי לכם לשמח מאד מאד על שנצלתם ברחמיו העצומים והנפלאים משטותים וטעותים כאלה, המסתירים מפניהם אורות נוראות כאלה, התגלות כאלה חדושים כאלה וכו'. למען השם תחזקו עצמכם בכל הדרכים שדברנו, ובפרט במלי דשטותא ובדיחותא, כי חדות ה' היא מעזכם ויראו שונאינו ויבושו בעזרת השם יתברך.

והנה אין רצוני שרבי יעקב יבזה את חותנו, רק יהיה לו עזות דקדשה, לבלי לקבל על עצמו מוראו כלל וכנ"ל. ודעת לנבון נקל לידע איך להתנהג עם העזות דקדשה, לבלי לחוש על דבריו כלל, ואף על פי כן אל יבזהו מאחר שהוא בביתו. ויתר מזה תבינו מעצמכם איך להתנהג בזה.

וגם צריכין להתפלל הרבה להשם יתברך לידע איך להתנהג בזה, כי לא דבר ריק הוא, כי הוא חייכם, כי המתנגדים רוצים למנע מחיים אמתיים, להוליך האדם חס ושלום בדרך הישר בעיניהם, אשר אחריתה דרכי מות. כי מה שהם רוצים למנע תכף מטוב אמתי רואים בעינים, כי רוצים למנע מתורה ותפלה וכו', כאשר יודע כל אחד בנפשו בכמה וכמה תורה ותפלה מזכה אותנו רבנו ז"ל על ידי דבריו ודרכיו הקדושים וכו', וכל הפורש ממנו כפורש מן החיים. אך לא זה בלבד כונת הבעל דבר, כי אם רוצה לעקר חס ושלום לגמרי את הפורש מדרכיו הקדושים, כאשר רואים בעינים עצם ההפרש וההבדל בין הנשארים על עמדם לאשר פרשו מאתנו. והרבה מודים בעצמם מה שאבדו, אך הוא אבדה שאינה חוזרת, ומעות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה ט:) זה שנמנו חבריו לדברים שבקדשה ולא נמנה עמהם. ותדברו הרבה עם המקרבים מחדש, שישימו לבם היטב לדברים אלה. כי מאחר שכבר רצו להתחיל קצת, וכבר סבלו בזיונות ושברו כמה מניעות, על כן צריכים לרחם עליהם לחזקם, שלא יאבדו על עסקי חנם חס ושלום, חיים אמתיים, חיים נצחיים וכו'.

דברי הכותב ומזרזם לטובתם לנצח, אוהבם באמת לאמתו, אהבה שאינה תלויה בדבר, כי אם אהבת האמת למענו יתברך לזכותם בזה ובבא לנצח.

נתן מברסלב.

ושלום לידידי אוהבי נפשי חדשים גם ישנים לכל אחד לפי מעלתו הרמה, חזקו ואמצו, קוו לה' ויושע לכם.