# סה

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1064/65/

ברוך השם, יום ד' בשלח תקצ"ב.

שלום לבני הרבני מורנו הרב יצחק שיחיה.

מכתבך קבלתי פה, והיה לי לנחת, ומחמת שאיני יודע מתי יבוא מוסר כתב זה לביתו כי מעקם הדרך, על כן לא שלחתי על ידו מכתבי מיחד אליך להשיבך על מכתבך. ואפשר אכתב לך מטשעהרין, אך הוא למותר, כי בקרוב אבוא לביתי אם ירצה השם. דברי אביכם המצפה ומחכה לשמח בכם, כשתזכו לחשב על תכליתכם הנצחי לשקד על דלתי התורה והתפלה בכל יום, כי חוץ מזה הכל הבל כידוע לכם, אבל צריכין לחזר זאת בכל יום ובכל עת. כי הזמן הולך והומה וכו'. ודעו כי בכל מקום שנוסעים ובאים לשם, שומעים קול צעקות ואנחות גדולות ומרות מפגעי העולם העוברים על כל אחד ואחד, ובפרט צעקת לגימא מחסרון הפרנסה, ורואין בחוש מה שאמר אדוננו מורנו ורבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן כ"ג) אלמלא מלחא, לא הוי עלמא יכול למיסבל מרירותא [אלמלא המלח (הצדיק) לא היה יכול לסבל מרירות העולם]. אשרי המתפלל בכל יום שיזכה להנצל ממרירותא דהאי עלמא, שעליו נאמר ומוצא אני מר ממות, שהוא מרירות דאגת הפרנסה וחמדת הממון והעשירות. אשרי הזוכה לעשירות אמתי שהוא השמח בחלקו, שעליו נאמר טוב לפני אלקים ימלט ממנה וכו', ודי בהערה זאת.

דברי אביכם המצפה לראותכם בשמחה.

נתן מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה לכלם נאמרו דברים אלה.