# עט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1064/79/

> ברוך השם, יום ו' ערב שבת קדש בהעלתך תקצ"ב.

> אהובי בני חביבי.

מכתבך קבלתי על ידי מוסר כתב זה ועל ידי רבי אליהו, גם חצי רובל חדש על פדיון, והומה עלי לבי על צערך, אך אתה מרעיש על הדבר יותר מדאי, כי כבר הקדמתי להודיעך שעל האדם עוברין בהכרח תהומות הרבה וכו'. בודאי מה ששלחת להתפלל ולעשות פדיון, הטיבות אשר עשית, כי אין לנו במה להמלט כי אם בתפלה וצדקה וכו', אך במכתבך אתה מרעיש על הדבר יותר מדאי. האמת ידעתי מכאובי לבך, אף על פי כן ההכרח להחיות את עצמך בכל עת, ולהסיח דעתך מצערך ולבלי להיות כרוך אחר הצער כל כך חס ושלום. והעקר לבל תחשב ותדאג כלל מיום לחברו, ואל יהיה בלבך כי אם צער אותו היום בלבד, וזה בקל יכולין לסבל. גם יכולין להסיח דעתו לגמרי מצער אותו היום, וכן ביום שלאחריו לא תחשב רק אותו היום, ובתוך כך ירחם השם יתברך ויושיע לך מהרה, "כי לא לעולם יריב" וכו'. והנה גם דעתי אינה צלולה עתה מרב טרדותי, בפרט בענין הבנין הקדוש באומאן שמנח על ראשי וקשה לי להסיח דעתי מזה, על כן אי אפשר עתה להאריך כלל. ותראה למען השם לשלח לי בשבוע הבא עלינו לטובה הסך שהבטחת על הבנין.

וחזק ואמץ בני חביבי ותפרש שיחתך לפני השם יתברך בכל יום, ולא תחשב מיום לחברו כלל. ותחיה את עצמך בכל הדבורים והשיחות הקדושות ששמעת ממני בחג הקדוש העבר וכל מה ששמעת מקדם, כי יש בהם במה להחיות את עצמך בכל עת בעזרת השם יתברך. והשם יתברך ישלח מהרה רפואה שלמה מן השמים לזוגתך ותשוב לביתה לשלום מהרה, ויצליח אתכם בפרנסתכם, ויהיה שלום ושלוה בביתכם, ותזכה להיות איש כשר באמת כרצונו הטוב אמן.

דברי אביך המצפה לישועתך.

נתן מברסלב.