# פה

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1064/85/

> יום ו', ערב שבת קדש פרשת דברים תקצ"ב.

> אהובי בני חביבי.

מכתבך קבלתי בשעה זאת, ואודות הזייגיריל [שעון], תדע שהיה הולך מהרה קצת בערך שמונה מנוטין [דקות] במעת לעת שהיה רץ יותר ממדת יום, על כן תראה שישתדל האומן שילך כראוי בלי מרוצה ולא לאט יותר מהראוי רק כ"ד [עשרים וארבעה] שעות במעת לעת. והשם יתברך יעזרנו שנזכה לשמר מדת יום ומדת לילה לבלי לאבד שום שעה חס ושלום, ומחמת כניסת שבת אי אפשר להאריך.

מרחם ציון ירחם עלינו, שנזכה לפעל על ידי הקינות בקשת השיבנו ה' אליך וכו', שזה עקר תכלית אמירת הקינות שכלם כלולים במגלת איכה שאמר ירמיה הנביא ברוח הקדש שמסים בסוף "השיבנו" וכו'. והעקר שנקים "שפכי כמים לבך נכח פני ה'", עד שנעורר רחמיו בכל יום, וישוב אלינו וירחמנו וינחמנו וישמחנו עד שנזכה לעבדו יתברך בשמחה תמיד. וזכות שבת קדש יגן עלינו להגיע לכל זה מהרה, כי לא דבר ריק הוא מה שנעשה עמנו בכל יום ויום בעתים הללו בעקבות משיחא, בכלליות ובפרטיות עם כל אחד ואחד. וצריכים אנו להחיות עצמנו בכל מיני מטעמים המשיבין את הנפש, וביותר בקדשת ושמחת שבת קדש שהוא מגן על הכל.

נתן מברסלב.