# פח

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1064/88/

> ברוך השם, יום ד' ראה תקצ"ב.

> רב שלום לבני חביבי נרו יאיר.

קבלתי מכתבך אור ליום זה, ונהניתי מאד מאד, ממה שאני רואה שדברי האמתיים עושים רשם אצלך תודה לאל, ואשר אתה עוסק לחזר הזכרון האמתי. כך הוא המדה, וכך יפה לך לחזר הזכרון הזה בכל יום אלפים פעמים. כי רק בשביל זה באנו לעולם הזה לזכר תמיד בעלמא דאתי [עולם הבא], כי הכל יודעין שאין שום קביעות בזה העולם, ובהכרח לזוז מכאן בהעברת רגע קלה, כי כל הזמן אינו נחשב אפלו לרגע קלה למי שמשים לבו ודעתו היטב אל פריחת הזמן יותר מעוף הפורח, וצריכין להתגבר מאד לבלי לשכח את עצמו. ועל זה הזהירנו בתורה (דברים ד) "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים" וכו'. והנה היום היה ה' בעזרי שכתבתי איזה חדושים בענין זה. ובכל עת שאני כותב דברים כאלה, בא על דעתי מי יתן שתראה אותם. כי נדמה לי בכל פעם שאלו הדבורים מכרחים לך מאד כאשר כבר הודעתיך מזה בני חביבי וידידי. וגם היום חשבתי כך, ואמרתי בלבי להתחזק לכתב לך מיד איזה דברים, אף על פי שעדין אין לי עובר ושב עם מי לשלחם.

והכלל שצריכין לשמר הזכרון מאד מאד (סימן נ"ד), דהינו לזכר בכל יום בעלמא דאתי בכלליות ובפרטיות וכו', אך רבו המונעים הנמשכין מבחינת 'הרע עין' שמטילין שכחה, והם מתגברים כל כך בכמה אפנים, עד שמכרחים להמשיך בחינת שרש המלכות שהוא בחינת עד חטמי וכו' כמו שמבאר שם. ואין אתנו יודע עד מה איך זוכים לזה, רק אנו סומכים על כחו של זקן דקדשה, שהוא לוחם בעדנו מלחמות ה', והוא יודע להמשיך בחינה הנ"ל כדי להכניס הזכרון בנו.

אך העצה הפשוטה לזה לשמר הזכרון, הוא על ידי הדבור פה, כי הדבור יש לו כח גדול מאד, ועל ידו מנצחין כל המלחמות. וכמו שלענין הזכרון הפשוט, כגון לזכר למודו צריכין לחזר פרקו בפיו כמה וכמה פעמים כידוע בחוש, כמו כן לענין הזכרון הזה שהוא העקר, צריכין לחזר בפיו הזכרון הזה, הן בינו לבין עצמו לדבר לעצמו דברי מוסר בכל יום מה יהיה תכליתו לעולם הבא ומה יהיה סופו לנצח וכו', וכן לדבר עם חברו בזה, כי הדבור יש לו כח גדול להזכיר את האדם, בבחינת (ירמיה ל"א): "כי מדי דברי בו זכר אזכרנו" כמו שמבאר במקום אחר (סימן ע"ח). ועקר נצחון המלחמה של זה העולם שהיא מלחמה ארכה מאד מאד בלי שעור, עקר הנצחון הוא על ידי הדבור, שהוא הכלי זין של ישראל כי אין כחנו אלא בפה.

וזה בחינת למנצח שהתחיל דוד המלך עליו השלום רב המזמורים שבתהלים, ופרש רש"י שעשה המזמור בשביל הלויים שיאמרוהו שהם מנצחים בשיר וכו'. ואנחנו פרשנו זה הפרוש גם על כל ישראל, ופרושו בפשיטות: "למנצח", שהוא למי שרוצה להיות מנצח המלחמה בזה העולם, יאמר זה המזמור וזה המזמור וכו', והבן היטב. וכמו כן הוא לענין התבודדות, שהוא גם כן בחינת אמירת תהלים כמו שמבאר במקום אחר (לקוטי מוהר"ן קנ"ו). גם דוד אמר למנצח זה על עצמו, כמנשא ומחזק את עצמו ואומר "למנצח מזמור לדוד", הינו לדוד שמנצח כל המלחמות על ידי דבורו אומר עתה זה המזמור. וכן צריך כל אדם אפלו במדרגתו השפלה, לידע ולהאמין שבודאי הוא מנצח הרבה על ידי כל דבור ודבור של שיחה והתבודדות וכו' שאומר, כי זהו נצחון נצחי שנשאר לעולמי עד ולנצח נצחים. ואם יהיה חזק בזה, שעד שתצא נפשו ממש יעסק בזה יהיה איך שיהיה ויעבר עליו מה, בודאי ינצח המלחמה בחסדו הגדול.

והנה סמכתי זה הענין לענין הטבת חלום שאני עוסק בו עתה בעזרת השם יתברך, כי על ידי זה רואין נפלאות תקיפות הדבור, במה שתקנו לנו רבותינו ז"ל (ברכות נה:) שמי שחלם לו חלום לא טוב יטיבנו באפי תלתא דלימרו לה 'חלמא טבא חזית'. נמצא שאף על פי שבאמת חלם לו חלום רע, אף על פי כן על ידי שהמטיבין אומרים לו בפיהם 'חלמא טבא חזית' 'חלמא טבא חזית' כמה פעמים, בזה יש להם כח שיהיה החלום באמת טוב ולהפך מרע לטוב. בזה רואין כמה גדול כחו של הדבור הקדוש שמנצח כל המלחמות. ועוד לאלקי מלין, מה שכתבתי בענין זה בחסדו הגדול עלי (לקוטי הלכות ברכות פרטיות ה). ומאהבתך ומאהבת כל אנשי שלומנו שבקהלתכם אמרתי לא אמנע הטוב להעתיק לכם מעט הנוגע להתעוררות, ולעצות, אולי תזכירו עצמכם היטב, ותשתדלו לקים דבריו הקדושים ז"ל אשר הם חייכם לנצח.

ומאליך תבין, להראות האגרת הזה לכל אנשי שלומנו החוסים בצלנו הקדוש צלא דמהמנותא [צל האמונה]. ובפרט לידידי אוהבי באמת רבי שמשון נרו יאיר. כי גם אליו שיכים הדברים האלה, אף על פי שלא שמע התחלתם בשבת נחמו, כי לא זכה להיות נמנה עמנו לא בשבועות ולא בשבת נחמו ולא בשום שבת וגם לא בחל. מרחוק הוא אוהב אותי באמת, וגם אינו מונע ממני מתנת ידו הטובה וגם זה טוב בודאי, יברכו ה' ויצליחו בכל אשר יפנה. אך אף על פי כן אדרבא, מחמת זה בעצמו איני יכול להתאפק מלהוכיחו דרכו על פניו בתוכחת מגלה מאהבה עצומה וחזקה שבלבי אליו אהבה רבה ואהבת עולם. לא כך הוא המדה ולא כך יפה לך אחי חביבי להתנהג עמנו, אשר נתגדלת בינינו ואתה יודע האמת לאמתו שאסור להתרחק כל כך מלהתועד עמנו על כל פנים שנים או שלשה פעמים בשנה, פעם באיזה שבת ופעם בחל אם אי אפשר בשבת.

והלא אתה חפץ שאתן לך בנים, באמת אין בידי מפתח של בנים, אבל הוא אינו גם ביד השאר, ודי למבין. ואני חזק בדבורי שדברתי עמך כבר כמה פעמים, ממה נפשך, אם אפשר להמשיך איזה חסד לתן לך בנים, בודאי תוכל לפעל פה בעזרת השם יתברך יותר מבכל העולם כלו, ובודאי אתה צריך לשקד על דלתותי יום יום, אולי יהיה עת רצון באיזה פעם שתהיה נפקד בישועה ורחמים בזרע של קימא אמן כן יעשה ה'. ואם להפך חס ושלום, ואי אפשר לפעל חס ושלום, מכל שכן וכל שכן שאתה צריך לשקד על דלתותינו, כדי שנוכל להזכירך בכל פעם תכליתך הנצחי, כי מה יהיה ממך, כי מי שאין לו בנים חס ושלום בודאי אין לו שום תקוה לעולם הבא, כי אם על ידי תורה ומצוות ומעשים טובים הרבה ולעשות מצוה שתהיה זכות הרבים לנצח, אשר אצלי תהלה לאל תמצא זכות הרבים לנצח הרבה, כאשר אתה יודע ומאמין בעצמך.

ובפרט שבאמת אין שום יאוש משום דבר שבעולם, כי יכול להיות שכבר נגזרה גזרה חזקה על האדם שלא יהיה לו בנים חס ושלום, ואף על פי כן על ידי רבוי תפלות ומעשים טובים, ועל ידי רבוי השקידה וכו', יעורר רחמיו יתברך להפך מהפך אל הפך שיזכה לבנים של קימא, כמו שראינו בחוש כמה פעמים, כמו שכתוב "ויעתר יצחק לה'", ודרשו רבותינו ז"ל (יבמות סד.) למה נמשלו תפלות צדיקים לעתר, אלא מה עתר מהפך התבואה כך תפלת הצדיקים מהפכין מדת הדין למדת הרחמים. והעבר אין, מעתה אם אתה שומע לי, תכין לבך להקשיב לאמרי הנאמרים באמת בשביל אהבתך לבד בשביל תכליתך הנצחי. האמת שגם אהבתך אלינו מרחוק יקר ונעלה מאד, בפרט נדבת לבך הטוב יחזק השם יתברך את לבבך ולהוסיף בכל פעם. ולדעתי הייתי מרצה שירחם עליך השם יתברך בשביל זה לבד לפקדך תכף בזרע של קימא, אך מי יוכל להבין דרכי ה' שהוא יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, אולי על ידי רבוי השקידה שהיית שוקד אצלנו היית יכול לפעל וכו', וכנ"ל.

דברי אוהבכם באמת המדבר מנקדה שבלב ומצפה לישועה בכל יום.

נתן מברסלב.