# קב

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1065/102/

אור ליום א' תרומה תקצ"ג.

אהובי בני חביבי.

אין בלשוני מלה לכתב לך עתה, כי היום יצאתי מביתי ולא עלה על דעתי לכתב לך עתה, אך מדי כתבי איזה דבורים מעטים לבן אחותי רבי אייזיק נרו יאיר, נזכרתי בעצם תשוקתך לראות מכתבי, אמרתי לכתב לך פריסת שלום.

והנה צערי גדול מאד ממה שלא היית בשמחה בהיותך בביתי, ולבך היה נשבר ביותר, אשר היה קשה לי לסבל. אך אף על פי כן אני יודע ומאמין כי עדין רחמי השם יתברך עלי ועליך ועל כלנו, ובודאי לא יעזב אותך לעולם. ואיך שיהיה, איך שיהיה, יהיה אחריתך לטוב בחסדו הגדול יתברך, כי יש לנו על מי לסמך בעזרת השם יתברך, על כחו של זקן דקדושה עתיק דעתיק סבא דסבין. ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך, ותשמח עצמך בכל מה דאפשר, בפרט כי ימי אדר נכנסין, שצריכין להרבות בשמחה. ותתחיל מעתה לעשות אחשורוש שפיל וקבצן ועושר שפיל, וקיץ וחורף שפיל, ושאר מיני שפיל וצחוק. וגם מוסר כתב זה רבי נחמן וכל אנשי שלומנו, כלם חובה מטלת עליהם להרגיל בשמחה, על ידי כל מיני מלי דשטותא, ובפרט בפורים בעצמו תהיה אך שמח. און טאקי פארט האפ. פארט און פארט און פארט [ובכל זאת רק שמחה, בכל זאת, בכל זאת].

דברי אביך, נתן מברסלב.