# צה

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1065/95/

ברוך השם, יום ד' וירא תקצ"ג.

אהובי בני חביבי.

מכתבך קבלתי בזאת השעה, וכעת איני יודע עדין מתי אסע אם ירצה השם, כי לא שכרתי עגלה עדין. אך כפי הנראה אסע לשלום אם ירצה השם ביום ב' אחר שבת הבא עלינו לטובה. ומה שלא תבוא על שבת קדש אין קפידא, כי גם אצלי אין ניחא כל כך שיהיו אורחים על שבת זה, כי דעתי אין צלולה כל כך מחמת הדרך הזה, וטוב שתבוא אם ירצה השם ביום א', דהינו אחר קבלת הפאסט [הדאר], וה' הטוב יעשה.

ובענין דברי אמת והתחזקות, כבר כתבתי לך הרבה בעזרת השם יתברך, וטוב שתסתכל לפעמים באגרות המנחות אצלך מכבר. וקויתי להשם יתברך שיחיו אותך הרבה בעזרת השם יתברך, וכעת אין לי פנאי כלל להאריך כי מוסר כתב זה נחוץ. השם יתברך ישמח אותך ואותנו, כי השם יתברך גדול מאד ולגדלתו אין חקר. ובגדלתו הנוראה ששם ענותנותו יכולין לשמח לעולם, אפלו איך שהוא. איך שהוא. וכבר ראינו הרבה הרבה טובו וחסדו, עד אין שעור בדורות האלה, שגלה לנו חסדים כאלה, שהם חדושי התורה שקבלנו מאדוננו מורנו ורבנו הנורא זכר צדיק לברכה, שכלם הם חסדים נפלאים עד אין חקר, והם הם שבעה משיבי טעם להחיות עם רב, יהיה מי שיהיה, יהיה איך שיהיה, כל מי שנוגע במעט דמעט, אפלו בנגיעה בעלמא בחסדים הנפלאים האלה, יש לו לשמח לנצח. כי הם ארח חיים שבע שמחות וכו'.

נתן מברסלב.