# צח

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1065/98/

ברוך השם, יום א' ויחי תקצ"ג ברסלב.

רב שלום לאהובי בני חביבי הרבני מורנו הרב יצחק נרו יאיר.

מכתבך קבלתי בזאת השעה עם המכתב לטשערין, הטיבות אשר עשית אשר פעלת המכתב הזה לטשערין, תהלה לאל זכיתי אותך במצוה רבה שאין לה שעור, שיהיה לך חלק כזה בשלום כזה שבין זווג כזה. השם יתברך יזכך שתאכל פרותיהן בעולם הזה, שתזכה להיות איש כשר באמת, והקרן יהיה קים לעד.

והנה קריתי מכתבך. וחדוה תקוע בלבי מסטרא חדא ממכתבך, וצער מסטרא חדא, אשר עדין אינך מתחזק להשליך המחשבות זרות, בפרט המחשבות של ממון. והלא כבר שמעת כל כך שיחות ותורות קדושות, שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו. ושאי אפשר בשום אפן, שיהיה שני מחשבות ביחד וכו'. ועוד שיחות הרבה כהנה, שיכולין להנצל מהם בשב ואל תעשה, ובפרט מה שדברנו בשבת חנכה הזה, על (בכורות ח:) "דרי כרוכיא דקניא, איתפח" (לקוטי הלכות שבת ו אות ח). ומדוע לא תחגר מתניך לגרשם מעליך על ידי עצות קדושות כאלו. ידעתי בני ידעתי, איך ואיך הם מתגברין מאד אף על פי כן אף על פי כן. אך כבר ידעת ושמעת, שהעקר שאתה תהיה בשב ואל תעשה, ומה שנעשה עמך אל תחוש על זה, כי יקר מאד בעיני השם יתברך, כל המשכה והמשכה שאתה ממשיך את עצמך מהם וכו', כמבאר בדבריו הקדושים (לקוטי תנינא מח). ובזה ראוי לך להחיות את עצמך בכל עת. ועל ידי זה תתגבר עליהם בעזרתו הגדולה יתברך.

למען השם חזק ואמץ! וברח בכל עת ממחשבות זרות על ידי שב ואל תעשה, ואל תסתכל אם יתגברו עליך אלף פעמים בכל יום חס ושלום, אתה תעשה את שלך לברח מהם בכל פעם. אם תברח מקדם שיכרכו במחשבתך מה טוב, ואפלו אם חס ושלום נתרשל, עד אשר נעשה חס ושלום 'כרוכיא דקניא', תעמד פתאם ותבטל עצמך, ותזכר בשבת שהוא התכלית. וזה הענין אי אפשר לבאר בפרטיות, כי הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה. על כל פנים יכול כל אחד ואתה גם אתה, לבטל את עצמך בכל פעם. ואז יתהפך התגברות המחשבות לטובה, כדי שתתעורר על ידי זה דיקא לבחינת בטול אל האור אין סוף, שהוא יקר מאד מאד. וכל אדם בכל מקום שהוא, אפלו בשאול תחתיות, צריך להמשיך עצמו לזה, לאתר דכל רעותין תקועין תמן.

וזה עקר בחינת "ואציעה שאול הנך", שגם בשאול תחתיות יכולין לבטל את עצמו אל האור אין סוף, שזה עקר תכלית העבודה, וזה בחינת "ופרעה הקריב" - את לבן לאביהן שבשמים כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה כ"א). שדיקא על ידי התגברות הסטרא אחרא מבטלין את עצמו לגמרי.

ולמען השם שתדע ותאמין, שאיני כותב לך חדושים ודרושים בעלמא, אף על פי שבודאי גם זה יקר מאד, אבל אין כונתי לזה, רק שתלך עם כל זה, ותשתדל ותתגבר לקים כל זה. כי תהלה לאל יש בידך לקים כל זה, ושמח נפשך בכל מה שתוכל. וברוך השם שכתבת במכתבך הרבה דברי אמת, מה שאתה מחיה עצמך בכל עבדא דקדשה, וכן הוא המדה, וכך יפה לך. אבל עדין אתה צריך להחיות את עצמך יותר בכל תנועה ותנועה טובה, ולהאמין שכל המשכה והתגברות שאתה מתגבר להמשיך את עצמך ממחשבות רעות, יקר מאד מאד בעיני השם יתברך, ולהתחזק בזה לברח מעתה ממחשבות רעות. כי עקר ההתגברות על ידי ההתחזקות והשמחה. ובפרט שיש לנו תהלה לאל לשמח בהעקר, במה שזכינו לידע מאור האורות כזה אשר הוא חיינו וכו', איך שיהיה, בודאי יהיה סופך טוב בעזרת השם יתברך, ויש תקוה לאחריתך תהלה לאל, יתר מזה אין פנאי להאריך.

דברי אביך המצפה לישועתך מהרה.

נתן מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה. חזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'.