# צט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1065/99/

ברוך השם, יום א' שמות תקצ"ג.

אהובי בני חביבי נרו יאיר.

מכתבך קבלתי ערב שבת קדש, וקריתי אותו, והבנתי מרחוק צעקתך, וידעתי את מכאוביך. ה' ירחם שתזכר מעתה להתעורר, שתדע מכחך, ותתגבר על המחשבות, כי זה כלל אמת ויציב שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו, וההכרח שתתגבר בעצמך על פי כל דברי אמת אשר ידעת ושמעת מפי ומפי ספריו הקדושים, וה' יושיע לך. ודע בני חביבי, שמכתבך פעל בי הרבה, בפרט במה שכתבת בסוף איך לא עשית פעם אחת איזה גניחה טובה וכו'. וגם מפי מוסר כתב זה וכיוצא, שמעתי כעין זה, מגדל צרת נפשם, אשר מתגבר בכל פעם. על ידי כל זה נתעוררתי הרבה, ונזכרתי מחדש בהתורה אזמרה לאלקי בעודי, ואמרתי בלבי מה טוב היה לחדשה לגמרי בכל יום. ויש בלבי הרבה בזה, מה שקשה לבאר בכתב, ותהלה לאל עשה רשם לטובה, שעל ידי זה עזרני השם יתברך לחדש הרבה על פי התורה הזאת, וכבר דברתי מזה בסעדה שלישית העבר אתמול בשבת קדש. בחסדי ה' הזמין לי השם יתברך נוראות נפלאות, ולא המדרש עקר וכו'.

בני בני. אתה וכל השומעים לקול האמת. הטו אזניכם ולבכם מחדש בכל עת אל דברי התורה הקדושה הזאת, שמעו ותחי לבבכם. כי נפלאות עשה השם יתברך עמנו, אשר שלח לנו הנחל נובע מקור חכמה זכותו יגן עלינו, להשמיעני כל אלה להשיבני בשבעה משיבי טעם כאלה. והנה בדעתי היה להרחיב הדבור בזה יותר, אך רבות מחשבות וכו', כי סמוך למנחה, וההכרח לקצר. ודי בזה להזכיר אותך שתחפש אצלך בכל יום הנקדות טובות שבך, ולשמח נפשך בהם בתמימות ובפשיטות, ועל ידי זה בעצמך תצמצם ותמשיך מחשבותיך לתוך תמימות אמת, לבלי לצאת חס ושלום כלל חוץ לגבול. ואפלו מה שמחמת רב ההרגל, המחשבה רגילה להחלק ולהמעד חס ושלום, ולצאת ולפרח לחוץ הרבה, תכף תזכר לתפסה בזריזות כמו שתופסים סוס באפסר להטותה אל הדרך הישר, והכל בתמימות ובפשיטות, ולבלי לפל בדעתך בשום אפן. ותזכר היטב מה שדברנו כמה פעמים כי לגדלתו אין חקר והכל מתהפך לטובה, בפרט על ידי איזה המשכה כל שהוא אל הקדשה שזה יקר מאד בעיניו יתברך, כי מדה טובה מרבה. והשם יתברך ירחם שנזכה להתפלל בכונה מנחה ומעריב ושחרית, וחזק וחזק, ושים לבך היטב, לדברי התפלה הקדושה. ואם אמנם תפלה היא עבודה קשה מאד, ביותר מהכל, עם כל זה תוכל לחטף מעט בכל יום, אם תשים כל לבך עליך, כי ה' יעזר לך.

דברי אביך הכותב דברי אמת הנובעים ממקור האמת.

נתן מברסלב.

אגרת זה כתבתי בחדר העליה שלי תכף אחר שקמתי משנתי, ועדין לא מסרו לי מכתבך שהגיע אז, ואחר כך באתי לבית המדרש להתפלל מנחה, ספר לי רבי בעריש חתן ר"ש את כל המעשה אשר נעשה עמך. ועמדתי מרעיד ומשתומם. ושלחתי תכף אחר מכתבך וקריתיו, עתה מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו, והנה מאת ה' היתה שהקדמתי לכתב לך, בפרט שכפי מכתבך אתה רוצה להיות פה בקרוב, וגם איני יודע עם מי לשלח האגרת הזה, כי רבי נחמן אין רצונו לשוב לביתו תכף. אך לעת עתה אל תירא ואל תפחד ואל תחת כי ה' אתך, ותהיה מודה על העבר אשר גמלך כל טוב, ותבקש להבא שיגמלך כל טוב סלה, שתזכה להנצל מכל צרה בגוף ונפש וממון, ותזכה להכיר חסדיו ונפלאותיו יתברך, אשר הוא עושה עמנו בכל יום, כמו שאנו אומרים שלש פעמים בכל יום נודה לך וכו' על נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו'. והעקר מה שברחמיו הוא יתברך מסבב סבות לטובה, להחיותנו בנקדות טובות, שנזכה בהם לחיים נצחיים. שזהו עקר הנסים והנפלאות שבכל יום ובכל עת, ומעט קצת יכולין לראות ולהבין מרחוק נפלאות חסדיו הנוראים בענין זה, ויותר מזה צריכין להאמין כי השם יתברך חושב מחשבות בשבילנו, רק בשביל התכלית הנצחי, ואי אפשר לבאר בכתב כל זה.

חזק ואמץ בני, ושמח נפשך בישועת ד', ובטח בה', כי לא יעזב אותך, כי הכל לטובתך. וברח מהמרה שחורה והעצבות בכל כחך, בכל מיני עצות ודרכים ששמעת מאתנו. וכבר ידעת שתהלה לאל יש לנו במה לשמח בעזרת השם יתברך, יש ויש בחסדו הגדול אשר ראינו בעינינו שזכינו לידע מאור כזה וכו'.

דברי אביך, נתן הנ"ל.