# קיז

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/117/

בעזרת השם יתברך, יום ד' לך לך תקצ"ד.

אהובי בני חביבי נרו יאיר, שלום לך.

מכתבך קבלתי ביום א', והיום קבלתי שנית מכתבך, וברוך השם היה לי נחת קצת ביום א' כי שמחתני בישועתך קצת, וגם אז ביום א' ידעתי כי בודאי צריכין עדין ישועה ורחמים רבים, והיום ראיתי זאת במכתבך. אך כבר דברנו הרבה בזה, שצריכין בכל פעם להודות על העבר ולבקש על להבא, וכבר חשבתי דרכי ודרכי העולם וראיתי היטב שאם ירצה האדם להסתכל על החסרונות יהיה חסר לו לעולם הרבה, כי אפלו הגבירים הגדולים עדין חסר להם הרבה מאד, שנדמה להם להכרחיות. אבל להפך כשזוכרין שהכל חסד חנם, כי ערם יצא האדם מבטן אמו, וכל מה שיש לו הוא חסד גדול, אזי יכול להחיות את עצמו הרבה בכל מה שיש לו, אפלו בכתנת קרוע ומנעלים המטלאים חס ושלום, מכל שכן כשיש לו עוד איזה מלבוש ישן אפלו של פשתן עב וכו'.

ואפלו בענין עבודת ה', אף על פי שבזה צריכין להסתכל לעלות בכל פעם למעלה למעלה, אף על פי כן כשרואין שעובר עליו מה שעובר, צריכין להחיות את עצמו בכל פעם בכל נקדה ונקדה טובה שיש בו. וכן בכל היסורים וההרפתקאות שעוברין על האדם בכל פעם צריכין לילך בכל זה הרבה. והכלל שבודאי לפי תקף מרירת הגלות בגשמיות וברוחניות שמתגבר עתה רחמנא לצלן על כלל ישראל, ובפרטיות על כל אחד ואחד מה שעובר עליו, וכפי רבוי הקלקולים שיודע כל אחד בנפשו, בודאי צר ומר מאד מאד שכמעט אי אפשר לחיות. אך עקר הקיום והחיות הוא בנס נפלא מאתו יתברך על ידי עצם חסדיו יתברך שהוא ממשיך בכל יום ובכל עת. וכל זה כלול בדברי קדשו ז"ל (לקוטי מוהר"ן קצ"ה), במה שאמר על פסוק "בצר הרחבת לי", שיש הרחבה גם בהצרה בעצמה וכו', מלבד מה שהוא יתברך מוציא מכמה צרות בחסדו. וכבר נחקר אצלי שעקר החיות על ידי אזמרה לאלקי בעודי וכו' בענין עבודת ה', ובענין עסקי העולם וטרדת הפרנסה והיסורים רחמנא לצלן, על ידי בצר הרחבת לי הנ"ל.

וזכר היטב דברים אלו, כי כבר דברנו הרבה בכל זה, ואף על פי כן אסור שיהיו ישנים אצלנו, כי הם חיינו וכו'. ועל כל זה אמר דוד המלך עליו השלום (תהלים צד, יז) "לולי ה' עזרתה לי כמעט" וכו', וכן (שם, יח) "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני", וכן "צופה וכו' ה' לא יעזבנו בידו" וכו', ואמרו רבותינו ז"ל (סכה נב.) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו', וכן הרבה.

וזמן המנחה הגיע, וגם השליח בא עתה לביתי, והיום חולף ועובר. ומתפרדים הלב מהמעין והמעין מהלב עם כאלה שירות ותשבחות וכו', ואזי כשיגמר היום אזי יסתלק הלב חס ושלום וכו' ובינתים מגיע האיש חסד האמת ונותן במתנה יום אחד להלב, שאשרי האזנים ששומעות כאלה אפלו היום, ונעשה שם שמחה גדולה מאד (עין מעשה י"ג ביום השלישי), וכך גם אנו צריכים בודאי עם זה לשמח אפלו בבוץ בגשמיות ורוחניות. אף על פי כן בתוך רפש וטיט היון כזה, ומצולות ים כאלה שנתפשט עכשיו בעולם בעוונותינו הרבים בעקבות משיחא, זכינו לשמע נוראות כאלה פלאות כאלה נפלאות נפלאות. ואם נאמר פלאי פלאות רבבות פעמים לא יספיק על תבה אחת מזאת המעשה הנוראה שלא נשמע כזאת מימות עולם, און טאקי פארט אשרינו אשרינו וכו' [ובאמת בכל זאת אשרינו אשרינו וכו'].

דברי אביך, נתן מברסלב.