# קכ

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/120/

ברוך השם, יום ו' ערב שבת קדש תולדות תקצ"ד.

אהובי, בני חביבי שיחיה.

האגרת הרצוף פה לפעטערבורג הכנתי אור ליום ד' העבר, ומאת ה' היתה שסבב במחשבתי עד שכתבתי האגרת הזה אז דיקא, וגם לא עלה על דעתי לכתב לו כדברים האלה, אך הכל מעם ה' יצאה, והייתי מצפה לשלחו ביום ד' מיד ולא היה שום שליח באותו היום, וגם היום לא היה שליח, ובודאי הכל לטובה.

והנה קבלתי מכתבך ביום ד' וגם היום, והם מלאים צעקות גדולות ומרות, ואיני יודע מה להשיבך, וגם היום הייתי טרוד קצת באיזה עסק, וגם היא ערב שבת קדש אחר חצות, אף על פי כן אמרתי להכין לך אגרת מיד. והנה תקבל האגרת הרצוף פה לפטערבורג ותשתדל לשלחו בזריזות, כי הוא עסק גדול, וזכות הרבים כאשר תראה בעצמך, כי לא חתמתי האגרת הזה כדי שתוכל לקרותו. ולדעתי גם זה האגרת הוא תשובה אליך, ומשם תוכל להבין רמזים אליך, אם גם בפטערבורג כפי מה שעומד עתה רבי זאב הנכתב אליו, כפי מה שאתה יודע קצת, אם גם שם יש תקוה מכל שכן וכל שכן וכו', כי באמת כל הדברים שדברתי אליו הם דברי אמת וצדק, שבאמת כון רבנו ז"ל בדבריו גם עליו, מכל שכן עליך בני חביבי. ולדעתי בזה בעצמו ראוי לך לשמח נפשך מאד ולהודות על חלקך, שנצלת על כל פנים לבלי להיות עתה ברחוק מקום באדעס, מכל שכן בפטערבורג.

והחלוק תבין מאליך, אף על פי שגם עתה עובר עליך מה שעובר, מזה תוכל להבין מה היה אם היה עולה על דעתך כדרך הרבה כמותך, ה' יצילך, מלהרחיק נדוד חס ושלום, בפרט במקומות כאלו. ואם כל זה עדין אינו מספיק להפיג צערך, תדע ותזכר היטב מה שכתב אדמו"ר ז"ל ותחזר דברים אלו ותשימם על לבך היטב מה שאמר בזה הלשון (חיי מוהר"ן ס"ז): [גאט איז גרויס מע וויייסט גאר ניט וכו', אפלו אייער זאך וויא הין איטליכיר איז גיפאלין, סע פאר האנדין אבער אזוי אה זאך וואס סע איז גאר עפעס אנדערש וכו', וסים אבי מע איז זיך ניט מייאש פון שרייעין] השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו' אפלו בענין שלכם היכן שכל אחד נפל. אבל יש ענין כזה שהוא ענין אחר לגמרי וכו' וסים: העקר שאין מתיאשים מלצעק.

וברוך השם אין אתה מיאש עצמך מצעקה כלל, ובודאי קול צעקתך עולה עד לשמים. אך אהובי בני אתה מתפחד יותר מדאי, כי חלילה להמשך אחר הצער חס ושלום כל כך, בפרט שכבר ראית חסדי ה' כמה פעמים אשר עשה עמך, על כן אל תירא ואל תפחד, כי בודאי לא יעזב אותך לעולם, ויתהפך הכל לטובה. ומה שאיזה איש בזה וקלל אותך חס ושלום, אל תצטער על זה, כי זה מבאר בכל הספרים שהוא לטובה והוא כפרת עוון, וקללת חנם לא תבא ויתהפך לברכה. ובודאי לא על חנם צריכין להתפלל בכל יום שתצילני וכו' מעזי פנים ומעזות פנים וכו' ולמקללי נפשי תדם. ובעזרת השם יתברך מאליך תבין איך להתנהג בזה, אבל חלילה להצטער כל כך על זה.

האמת שצריכין לקבל רמזים להתקרב להשם יתברך מכל מה שעובר על האדם בכל יום, אבל חלילה להיות במרה שחורה ועצבות כל כך מכל דבר חס ושלום, כי כבר ידוע שאדם לעמל יולד וכו', ואין יום וכו'. וכבר צעק דוד המלך עליו השלום (תהלים לח, יח) "כי אני לצלע נכון" וכו', ויעקב אבינו אמר (בראשית מג, יד) "וכאשר שכלתי שכלתי", וכן הרבה, מכל שכן קטני ערך כמוני היום שהכל חסד גדול מאתו יתברך. ובפרט שבעזרת השם יתברך רואים בכל פעם הרחבות נפלאות גם בעצם הצרות והיסורים, ומכמה רעות וצרות הוא יתברך מצילנו לגמרי, טוב להודות לה' על כל החסד אשר הוא גומל עמנו בכל יום.

ועל כלם מה שזכינו לידע מאור כזה ולבלי להיות מתנגד עליו חס ושלום, בזה יש לנו בעזרת השם יתברך במה להחיות עצמנו תמיד בכל מה שעובר עלינו, כי הוא יצא לפנינו, ובודאי יגמר מה שהתחיל ויושיענו לנצח.

ומחמת כבוד שבת וגם הניר והדיו אינם עולים יפה בכתיבה ההכרח לקצר, ואם יהיה ה' עמדי וישלח לי עוד דבורים אחר שבת אם ירצה השם אוסיף לכתב כאשר ירצה ברחמיו יתברך, ולעת עתה די בזה, וחזק ואמץ ושמח נפשך בשמחת ישראל.

דברי אביך המעתיר בעדך.

נתן מברסלב.