# קכט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/129/

ברוך השם, אור ליום ב' ויחי תקצ"ד.

שלום לאהובי בני חביבי נרו יאיר.

מכתבך קבלתי והיה לי לנחת, ודע שתהלה לאל השם יתברך ברחמיו עזרני וחזרתי לאיתני תהלה לאל. ומה שעובר עלי בכל יום אי אפשר לדבר בזה כלל, כי רבות שמענו שמשיח יגיד לאדם מה שעבר עליו בכל יום. ומן הסתם מי שתלויים בו יותר אנשים נעשה עמו יותר. השם יתברך ירחם עלי ויושיעני בכל מה שאני צריך להושע, כי עלי נאמר (תהלים קב) "שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג", שאני יודע מה שאני יודע בחסדיו וברחמיו הגדולים, והרדיפות שלי הם כמעט בלי שעור. אם אמנם הכל בחסדים נפלאים, אך אף על פי כן כשל כח הסבל. ובשבת העבר היו אצלי אורחים, ומחתני רבי שלמה ובנו רבי איצילי מהייסין, ומכבר רבי יעקב נרו יאיר. ובליל שבת ישבתי אצל השלחן, ודברנו דבורים אמתיים ונאים כדרכנו הנובעים ממקום שנובעים. וביום שבת בתחלת סעדת שחרית הגיע לי מחוש שלי במעים [אמר המעתיק: הוא המחוש אשר נסתלק מזה בשנת תר"ה לפ"ק כמבאר במקום אחר]. ואחר כך ברכתי ברכת המזון וישנתי קצת בחסדו יתברך. ותכף בהקיצי התגבר עלי הכאב מאד, וישבתי כמבלבל עד סמוך מאד למנחה. ולא ידעתי כלל מה לעשות, כי היו לי דברים נפלאים מאד, והיסורים רצו לבלבל אותי, אך השם יתברך בחסדו לא עזבני והפליא חסדו עמי, ומן השמים סעדני סמוך לערב מאד, וגם הוסיף חסדו ועזרני להגיד ברבים את כל אשר חנני. ותהלה לאל היו דברים נפלאים מאד. ובבקר בהקיצי שהוא עשרה בטבת נחלשתי איזה חלשות עד שאפס כחי ממש, כמעט לא יכלתי לילך, והכרחתי להתפלל בשכיבה. ובדחק גדול הלכתי לבית המדרש למול בנו של רבי חיים בן רבי יעקב בעל מגיה, וחזרתי לביתי ושכבתי בחלשות עד הערב. וביום ב' תהלה לאל היה לי שנוי לטובה.

והנה לא יכלתי להתאפק מלכתב מעט ממה שעבר עלי בשבת העבר ויום שלאחריו, ובודאי אין זה כטפה מן הים, כי עקר היסורים בענין עבודת ה'. ומה שעבר בכל השבוע בודאי אי אפשר לבאר כלל, ולולא תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. והיום בבקר הרגשתי מחדש כמה וכמה צריכין לברך ברכת התורה בשמחה אשר בחר בנו וכו' ונתן לנו את תורתו, כי בלא התורה איני יודע איך יכולים לחיות. וגם עתה כשאני זוכר ימים הבאים לשלום, אין לי שום סמיכה כי אם על התורה ועל התפלה, בהם אוכל לבלות ימי שיש לי עוד לחיות ולנשם נשימות. ועל כל נשימה ונשימה דקדשה צריכין להלל להשם יתברך. כי סבבוני גם סבבוני מכל צד, אך השם יתברך לא עזבני בידם, ומניחים לנו בכל פעם הנשימה לנשם.

והנה יצאתי מדרכי עתה לכתב לך מעט מיסורים שלי מחמת שמנחים על לבי, אמרתי אשיחה וירוח לי. וגם אולי תוכל להבין מזה רמזים לחזק עצמך במקום שאתה שם. כי הנה אף על פי כן השם יתברך עוזר לי לפעל פעלות טובות, לחבר ספרים קדושים כאלה בחסדו הגדול, ולדבר עם בני אדם לקרבם להשם יתברך. אשר עד כה עזרני השם יתברך. יוסיף ה' כהם וכהם אלף אלפים ורבי רבבות פעמים וכו'. מי פעל ועשה נפלאות כאלה אשר לא יאמן כי יספר כי אם קורא הדורות מראש וכו'. וכמו כן השם יתברך מפליא חסדיו עמך ועם כל המסתופפים בצלו הקדוש. כאשר אני רואה כמה פעמים במכתבך, שאף על פי כן אתה מפרש שיחתך בתפלות הנוראות שלנו וכיוצא בזה ובלמוד התורה הקדושה. חזק בני וחזק, וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, ועשה מה שתוכל לחזק עצמך לשמח את נפשך. כי עקר היסורים שלי הוא המרה שחורה אך השם יתברך עזרני ויעזר לי לשמח נפשך בישועתו תמיד ואין פנאי להאריך יותר.

דברי אביך המצפה לישועה.

נתן מברסלב.