# קלח

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/138/

ברוך השם, יום א' אסרו חג שבועות תקצ"ד.

בני חביבי שמחת לבבי.

קבלתי מכתבך בזאת השעה קדם השנה המכרחת לי עתה מאד, וגם כמה אנשי שלומנו עומדים עלי לקבל רשות לשוב לביתם לשלום, ומאליך תבין טרדתי עתה. עם כל זה אהבתך החזקה אלצני להשיבך מעט, ואודות הקאפטין [מעיל פרוה מהדר] הטיבות בני חביבי כי היה עם לבבך. ישלם ה' פעלך אשר תשוקתך חזק לתמכני יותר מכחך. אך עם כל זה איני יכול עתה לקבל טובתך, גם אין בידי הקערביל [סוג מטבע] על הסטראקע [סוג בד] ושאר הצטרכות על הקאפטין. גם בזאת השעה הבטיחוני אנשי טעפליק לעשות לי איזה מלבוש, וצויתים שיעשו לי קאפטין טוב, ואף על פי שימשך עוד איזה זמן ההכרח להמתין, כי אין לי כח לדחק השעה. וה' הטוב יעשה וילבישני בגדי כבוד "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני". ומה מאד שמחת את לבבי באמרותיך אשר כתבת, שמעתי שמעתי. מי יתן שתזכה לקים בשלמות דברינו הנובעים מספריו הקדושים, עד שתמלא רצון אדוננו מורנו ורבנו ז"ל לקים דבריו באמת, לבלות ימיך על התורה ועל התפלה ועל התשובה ועל הכסופין והגעגועים ורצונות טובים וחזקים וחדשים בכל יום, ולהוציאם מכח אל הפעל, לדבר הכסופים בפה ולצעק ולערג כאיל תערג על אפיקי מים, עד ירחם ה' משמים. עד שתזכה בכל פעם לבוא לשמחה גדולה על ידי הלב נשבר ולהתחזק בשמחה בכל עת, כי "חדות ה' היא מעזנו". יתר מזה אין פנאי להאריך.

דברי אביך, נתן מברסלב.