# קנ

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/150/

ברוך השם, יום ד' תבוא לאומאן בשמחה תקצ"ד.

אהובי בני חביבי.

צר לי מאד מה שעדין לא שבת לאיתנך, וביותר צערי גדול על עצם געגועיך אחרי לבוא אליך. ובאמת הוא דבר שאי אפשר עתה, כי חשבתי דרכי בזה הרבה, ואני רואה שאין זה רצון השם יתברך שאסע עתה, לבטל עצמי מתורה ותפלה, מלבד שארי טעמים שבלבי. ואף על פי כן אם היתה העגלה הולכת וחוזרת לפה הייתי מכרח לבטל עצמי על יום אחד לנסע, אבל מאחר שאין העגלה רק לשם, ואהיה מכרח לשכר עגלה לחזר, ודעתי לחזר מיד ויכול להיות שיהיה לך צער מנסיעתי מאתך יותר מהנחת, על כן אמרתי שב ואל תסע עדיף. וטוב כי אהיה לך מעיר לעזר בתפלה ותחנונים כפי כחי, שהשם יתברך ירחם עליך ועלי וישיבך לאיתנך מהרה, ומציון יסעדך ותזכה לנסע מהרה על ציון הקדוש לאומאן על ראש השנה הבא עלינו לטובה, נגילה ונשמחה בישועתו. ובשבוע הבא עלינו לטובה יכול להיות שאהיה אצלך אם ירצה השם, וקויתי לה' שבתוך כך תשוב לאיתנך ונודה לשמו יתברך על ישועתך חיש קל מהרה.

דברי אביך המצפה לשמע כל טוב מאתך.

ואני מבקש ומזהיר אותך שתסיר הגעגועים מלבך ובפרט המרה שחורה והדאגות והפחדים תסירם מלבך, כי הם מפסידים לגוף מאד חס ושלום כידוע, והבחירה חפשית אפלו אצל החולה. חזק והתחזק בכל מה שתוכל כי ה' עמך וכו', וזכות הצדיק גאון עזנו יגן עליך בכל יום ובכל עת, ובזה יש ויש לנו לשמח תמיד בעזרת השם יתברך בכל אשר עובר עלינו כי הכל לטובה ולה' הישועה שיתן הרחמים בידינו וכו'.

**נתן** מברסלב.