# תכט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/429/

> ברוך השם, יום ב' שלח תר"ג ברסלב.

> לאהובי בני חביבי שיחיה שלום וחיים וכל טוב לו ולביתו וליוצאי חלציו שיחיו.

מכתבו קבלתי בשבוע העברה, וקריתיו היטב. והגדלתי השמחה על הצער והעצבון שבמכתבו, בראותי בעצם כאבו וצעקתו המרה זה כמה בתוך מעוף מצוקתו הוא מחיה את עצמו ומשיב נפשו בשבעה משיבי טעם שקבל מרחוק מהדברים הקדושים אמרות ה' אמרות טהורות מזקק שבעתים הנובעים מהנחל נובע מקור חכמה. וכך היא המדה, זאת נחמתי בעניי, וזאת נחמתך ונחמות כל ישראל. כי גם בכל דור ודור שקדמו, נעשה מה שנעשה עם כל האדם בפרטיות בכל יום ויום מימי חייו. ועל זה צעק שלמה המלך עליו השלום בקהלת (ב, יז) "רע עלי המעשה הנעשה תחת השמש". וכן הרבה שצעק מאד על המעשה שנעשה תחת השמש. ובפרט על הרעיון רוח וכו', שהם המחשבות והרעיונים הרעים והעקמים המסבבים בכל פעם שהם בחינת (תהלים לח, יא) "לבי סחרחר" וכו'. ומה שעבר אין אנו יודעים רק מבינים מרחוק שגם אז היה מה שהיה, ומחמת זה מתארך הגלות כל כך, ועדין לא שבנו לארצנו. ובפרט עתה בדור הזה, כי עתה עלינו נפל חובת היום.

וכאשר כבר דברנו הרבה בזה שכל מה שמבאר בדברי רבותינו ז"ל ובכל הספרים הקדושים שבהאדם שבזה העולם תלויים כל העולמות, לא נאמר כי אם על בני האדם החיים בזה העולם בכל דור ודור. ועל כן עתה כל תקוני העולמות ולהפך חס ושלום הכל תלוי בי ובך ובכל אחד ואחד אשר עודנו חי על פני האדמה. כי "לא המתים יהללו יה", וב"מתים חפשי" כתיב.

ועל כן מתגרה מי שמתגרה כל כך כל כך בכל אחד ואחד, בכל יום ויום וכמעט בכל שעה, ובפרט בהחפצים ומשתוקקים לצאת מכסילותם ולגשת אל הקדש שכל התגרותו רק בהם. כמו שאמרו רבותינו ז"ל בכמה מקומות שמניח כל העולם ואינו מתגרה אלא בישראל, ומניח כל ישראל ואינו מתגרה אלא בתלמידי חכמים, שהם התלמידים ובני הנעורים הבאים להתקרב במקום שמאיר נקדת האמת.

אבל כבדה המלחמה מאד, והנפשות חלושות מאד, ולולי ה' עזרתה לנו שהקדים להאיר בנו כל הטוב אשר היטיב עמנו לידע מאור תורתו הקדושה, ומרמזיו הקדושים שכלם הם בחינת אמרות טהורות, שבעה משיבי טעם. ועל כלם כחו הגדול שאינו נפסק לעולם שאמר בפרוש להשען על כחו, (דופיט אויף מיין כח). לולא כל זאת כבר אבדנו בענינו וכמו שכתוב (תהלים קיט, צב) לולי תורתך שעשעי" וכו'. וכתיב (שם, נ) "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני". ואחרי שכבר זכינו למה שזכינו, לינק מאור אמתת נעימת תורתו המשיבת נפש ומחכימת פתי גמור וכו', עד שברחמיו אני זוכה לראות במכתבך בתוך מרירת צעקתך, שאתה מזכיר נוראות שלא נשמעו מעולם, מה שאתה מחיה עצמך בהכח של הזקן שיכול להוציא כל החצים אפלו לאחר שנזרקו וכו', ובכח כל העשרה מיני נגינה וכו'. ושאתה צריך לצרף במחשבתך כל מיני משיבי טעם להחיות נפשך וכו'. הן באלה חפצתי, כי זה כל ישעו וכל חפצו שדבריו הקדושים יכנסו אל הלב כחצים מיד גבור, להחיות עצמו בהם מתוך עמק החשך אפלה, להפך היגון ואנחה לששון ולשמחה.

חזק וחזק בני. ותתחיל בכל יום להתגבר בדרכי עצותיו הקדושות להשמיט עצמך ממחשבותיך המבלבלות ומרעיונים רעים. כי אף על פי כן דבריו אמת וצדק שאי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד, ושהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו, ואפלו אם לפעמים היא נוטה ופורחת ובורחת למקומות רעים, למקומות המטנפים רחמנא לצלן, אף על פי כן ביד האדם להטותה כרצונו אל ההפך כמו שתופסין הסוס באפסר וכו'. ותדע ותאמין שכבר הועיל לך כל זה הרבה הרבה. רק שהבעל דבר מתגרה עדין, כי הוא עקשן גדול מאד, על כן צריך האדם להיות עקשן גדול כנגדו בקדשה. והעקר להאמין שאפלו אם הוא כמו שהוא אף על פי כן כל פעם שמתגבר על מחשבתו כנ"ל זה יקר מאד אצל השם יתברך וכו'. וכבר דברנו בזה הרבה, אבל מאחר שהמלך זקן וכסיל אינו שומע כל זאת, וחותר ומתגרה עדין כמו שמתגרה, כאלו הוא מודיע מחדש שטותים ישנים כאלה, צריך האדם להתגבר להאמין מחדש בכל דברי העצות הקדושות, ובכל הדברים המחיין את הנפש להשמיעם לדעתו מחדש. ואל יזקינו בעיניך כי הם מתחדשים בכל עת. ובפרט כי השם יתברך בעזרנו לחדש בהם הרבה בנפלאותיו יתברך. ואנו רואים חסדים חדשים בכל פעם, עד שגם בשנה הזאת נגמר בחסדו מה שנגמר על ידי רבי נחמן נרו יאיר. ואם כי עינינו כלות שיבוא מהרה, לה' הישועה והתקוה שיבוא מהרה, ואני עומד ומצפה עתה לישועת ה' בכל רגע שיבוא מהרה בשלום בלי פגע, ויהיה הכל על נכון בחסדו יתברך. ואין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים.

דברי אביך המצפה לישועה.

נתן מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, ובפרט לידידי הותיק מורנו הרב נחמן נרו יאיר נכד אדוננו מורנו ורבנו ז"ל.

גם המכתב של רבי מרדכי קבלתי ביום ו', ובודאי היה לי נחת גדול מזה. אך אף על פי כן אני בטוח בחסדו יתברך, שגם אותו יעזר השם יתברך ובודאי לא יטש ה' אותו. ובסוף מכתבו ממרירות צערו מפרנסתו ומבזיונותיו, הוא מזכיר המרירות ממחשבותיו. וצרות אל צרות הכפלו רחמנא לצלן. אבל אדרבא על ידי זה אמרתי שצריכין להפך הכל לטובה. כי מאחר שרואין שעדין מתגרין בו כל כך, ותהי המלחמה פנים ואחור, מזה צריכין להבין ולהאמין כי לא דבר ריק הוא, ובודאי פעל הרבה במה שהתקרב אל נקדת האמת ובשביל זה מתגרין בו כל כך. אבל כחו של זקן דקדשה עולה על הכל. וה' איש מלחמה, ובודאי יכניע וישפיל גם את כל הקמים עליו המחליפים עולם עומד בעולם עובר. ועוד הם מחציפים פניהם לבזות את כל חיותו ונקדתו הטובה. וראוי לו לרקד ולשמח על זה שזכה להיות בחלקנו וכו'. וכבר ידוע שגם בין שאר יושבי קרנות וחלפנים יש קטטות הרבה, אבל אותו הם מבזים בהכבוד הגדול שיש לו שזה כל חיותו. יבטח בשם ה' וישען באלהיו, כי בודאי לא יעזב אותו והכל יתהפך לטובה, וגם הוא יקרא היטב המכתב הזה וישים לבו היטב לדברים האלה. ויתעורר מחדש בכל פעם כאיש אשר יעור משנתו. והעקר להיות שב ואל תעשה גם במחשבה, ולברח מן העצבות בכל כחו, ולהפך כל מיני יגון ואנחה לשמחה. והעקר על ידי הבזיונות בעצמן הנ"ל, שזכה להנצל מלהיות מתנגד על עצם חיותו לנצח.