# תלג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1066/433/

> ברוך השם, יום ג' דברים תר"ג אומאן.

> שלום וישועה לבני, מורנו הרב יצחק, שיחיה עם כל יוצאי חלציו שיחיו.

ביום א' העבר שלחתי לך עוד אגרת על ידי אנשי שלומנו שהיו פה על ציון הקדוש, והם רבי מאטיל חתן רבי ש"א ורבי ניסן קרובו של הרב, ובודאי הגיע לידו. ושם הודעתיו, שנתתי עשרים רובל חדש לר' שואל ושיתן מהם תשעה לבתי תחיה, בשביל הסופר. וחמשה יקבל לעצמו וירשם שהם מעות העסק וששה ישלח לר' שמשון ור' שמעלקא לפרנסת ביתי. גם כתבתי לך כמה דברים המשיבים ומחזקין נפש נאנח ונדכא כמוך וכמוני וכמו כל אנשי שלומנו וכמו כל נפשות ישראל הנתונים בצרה ובשביה, והגלות בגשמיות מתארך, וגזרות לא טובות נשמעות והבית המקדש חרב בעוונותינו. ועל כלם מתגבר גלות הנפש בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד אשר כשל כח הסבל, כאשר גם אני האביון יודע מכאובי כמה וכמה נפשות בפרוש חוץ מה שאני מבין מקרוב ומרחוק. בעל הרחמים בעל הישועות יתקן כל זה, וישלח לנו המנהיג הרחמן, ויקים "כי מרחמם ינהגם" וכו'. ועקר הרחמנות להוציא את ישראל מעוונות. והעקר להוציאם מהרוח שטות והשגעון, וימשיך עליהם דעת שיבינו רמיזותיו הקדושים לברח מהרוח שטות ולהסיח דעתו מהם ולהמלט מהם בשב ואל תעשה.

ותשאל את פי רבי נחמן נרו יאיר שיספר לך מה שהוטב מאד בעיני אחד שראה בהספר החדש מה שכתוב על פסוק "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא". שמע היטב ושים לבך לילך בזה, להסיח דעתך מזה ויועיל לך בעזרת השם יתברך.

ומעתה תהיה רגיל לשקד על הספרים שחנני ה' לחדש בתורתו הקדושה, שהם ספרי לקוטי הלכות, ותסתכל בהם בכל יום ובכל עת. ובפרט ההלכות שכתבתי בסמוך בשנים הסמוכים. ולה' התקוה שיועילו לך הרבה.

והנה ביום א' הגיע אלי עוד מכתבך, ושלחתי תכף מכתבך לר' אלעזר והשיב מיד שלא היה בדעתו כלל לשלוח עוד ציקור [סוכר] לר' יעקיל, ומה שלא שלח לך היה מחמת עכוב העגלות. ובליל מוצאי שבת נזדמן לו עגלה וכבר שלח לך ציקור. השם יתברך יצליחך ויפרנסך בכבוד וירחיב דעתך שלא תחשב עוד מחשבות יתרות שנקראים איביר טראכטין בשום דבר הן במילי דשמיא הן במילי דעלמא. וגם לר' שואל שלחתי מכתבך. והוא בעצמו נסע אתמול לסמילע, מן הסתם מכח הציקור. וזוגתו תחיה אמרה לי אתמול שהיום תכתב לך אגרת.

ועתה בני חזק ואמץ מאד לתפס מחשבתך בכל מה דאפשר. להכניס מחשבתך בשעת המשא ומתן בעסק המשא ומתן, והכל בשמחה בלי כעס ועצבות ודאגות ובלי רוח נכאה. ובשעת התפלה תכריח מחשבתך לקשרה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק, ולהתפלל אפלו במהירות, רק למהר למלט מחשבתך ממחשבות חוץ. ואפלו כשפתאם גונבת עצמה המחשבה ופורחת למקום שפורחת, תתפס אותה בעל כרחה כמו סוס באפסר, ותכניס אותה לתוך דבורי התפלה הקדושה. מכל שכן וכל שכן בשעת הלמוד, שם בנקל יותר להכניס המחשבה בתוך הלמוד, כי הלא צריכין להבין מה שלומדים. ומה שנעשה עמך ממילא אל תסתכל על זה כלל, כי העקר לשמר ידיו מעשות כל רע. וכבר דברנו וספרנו הרבה מגדל כחו של הזקן דקדשה, שהוא בעצמו אמר (חיי מוהר"ן תנ"ג) שאפלו אם היה עובר עברה הגדולה שבתורה לא היה נופל כלל. והיה אחר כך איש כשר כבתחלה, רק אחר כך היה עושה תשובה.

והנה בדעתי לנסע ביום מחר אם ירצה השם לטירהאוויצע, ומשם ינחני ה' בחסדו לקהלת טשעהרין על שבת נחמו, ומן הסתם יגיע אלי שם מכתביך. בעל הרחמים יושיעני שתשמיעני בשורות טובות. גם שאזכה לשמע הטוב מעסק הסחורה שלנו. ותהלה לאל הכאב שלי כבר נתרפא הרבה בחסדו, אך עדין אני צריך לישועה שיגמר רפואתו בשלמות. והעקר הוא רפואת הנפש שהוא שמחה, כי אם היינו שמחים היה מתבטל ממילא כל השטותים הנ"ל. אך מה יקר חסדך ה' ששמענו המעשה (מעשה י"ג יום ששי) של זה שיש לו כח בידיו לרפאות הבת מלכה ולהוציא ממנה כל החצים וכו', וכל רפואתה היא שמחה שבא על ידי עשרה מיני נגינה. אשרינו, אשריך גם אתה שאין אתה מתנגד על פלא כזה וכו'.

דברי אביך המצפה לישועה.

נתן מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה. ובפרט לידידי ר' נחמן נרו יאיר נכד אדמו"ר ז"ל.