# קס

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/160/

בעזרת השם יתברך, יום א' לך לך תקצ"ה ברסלב.

אהובי בני חביבי קבלתי מכתבך עתה עם השלשה תפלות, ואין להאריך עתה, כי בין היום ומחר תהיה פה אם ירצה השם. רבי אייזיק בן אחותי היה פה על שבת קדש, ומאת ה' היתה שהכנתי בלילה הקדם מכתב אליו כאשר יספר לך, ואגב כתבתי גם לרבי שמשון על כן תראה לקבל האגרת מרבי אייזיק ולמסרו לרבי שמשון לקרות, ואחר כך תחזירהו לרבי אייזיק לגנזו, כי כך דברתי שיגנז האגרת אצלו. מידידנו רבי נפתלי נרו יאיר הגיעני בשעה הזאת אגרת מאומאן, לבאר לו היטב ענין המחלקת מהיכן נצמח. וכבר כתבתי לו תכף אחר יום טוב, אך עתה הוא מבקש גם כן לבאר לו היטב, וכתבתי לו שהמחלקת נצמח מחטא אדם הראשון, ומחטאינו ועוונותינו הרבים, והשם יתברך ירחם שיתהפך הכל לטובה.

גם רבי נפתלי ואנשי שלומנו מבקשים להודיעם משלומך ובריאותך הטוב, והנני מוכן להשיבם מיד, ומחמת זה אין פנאי להרחיב הדבור לך עתה. וה' יחזק לבבך בתורה ותפלה ומעשים טובים לארך ימים ושנים טובים.

דברי אביך המצפה לראותך בשמחה.

**נתן** מברסלב.

[אמר המעתיק: להיות נודע לדורות, כי בזאת השנה היתה מחלוקת גדולה עד למאד. והתחילה מבין כסה לעשור ונמשכה כל השנה. וגם בשנת תקצ"ו גם כן לא נשקט המחלקת, כאשר יבין המעין מהמכתבים דלהלן. עד שנת תקצ"ח שמתו במיתה מגנה ומיתה משנה הבעלי לשון הרע ורכילות, אשר דרכו לשונם לירות במסתרים תם. וביניהם היה הנגיד משה מכפר שערעוועץ, אשר שלם רעה תחת טובה, שהיה בימי נערותו עני גדול, ועקר מבנים, אך היה שוקד על דלתי אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה לעורר רחמים אצלו לעזר לו. ורחם עליו הוא ז"ל, והבטיח לו שיהיה עשיר גדול ושיהיו לו בנים קימים, וכך היה, ויש בזה הרבה לספר עד אשר קצרה היריעה לזה. ואחר זמן כביר אחר פטירתו של אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, נעשה לו טנה בלב, עד אשר נהפך לאויב ורודף. ונכד אדוננו מורנו ורבנו ז"ל הרבני המפרסם מורנו הרב אברהם דב בן אדיל זכרונו לברכה היה חתנו, וגרשו מחמת המחלקת. ויש בזה הרבה לספר, אך כללו של דבר ששלם רעה תחת טובה, ונהפך לרודף. ורדף למורנו ורבנו רבי נתן ז"ל, כל שנת תקצ"ה תקצ"ו תקצ"ז תקצ"ח, וגרה בו אויבים לקחת אותו לתפיסה. ואחר כך גרשו מביתו מברסלב לנעמרוב, וגם שם גרה בו בכמה פעמים אויבים. עד שבשנת תקצ"ח קדם שבועות היה מורנו רבי נתן בברסלב לחשב עצה עם אוהביו איך לחזר לביתו לברסלב, מחמת ששם בנעמרוב לא היה לו דירה והכרח לישב בשכנות, ועוד כמה יסורים שהיה לו שם. ונודע למשה הנ"ל שמורנו רבי נתן רוצה לחזר לביתו, ואז עמד באמצע הרחוב ואמר כהאי לשנא "ער וויל שוין אריין צוא ריק אהער נוא נוא וויל מיין לעבין וועט זיין וועט ער דא נישט זיצען נישט מעהר איך באדארף בלוז גייען להגאראדניטשע" [הוא רוצה כבר לחזר ולהכנס כאן, נו נו, כל זמן שאני חי לא יגור כאן. כל מה שאני צריך לעשות זה לגשת למושל]. כאומר ואמסר אותו. וכך הוה, והלך מהרחוב להאדון הנ"ל, והיה בריא כאולם בכל כחותיו, עטיניו מלאים חלב וכו', ובבואו להאדון הנ"ל היה שם יהודי אחד, וצוה שילך לחוץ. והלך האיש הנ"ל לחוץ, ושמע שהוא מדבר ממורנו רבי נתן עם האדון הנ"ל, וכהרף עין נפל לארץ חלשות ונגוע, ונעשה רעש גדול. והאדון הנ"ל ברח לחוץ וצעק צעקה גדולה, כי לא יכל להחיות אותו, ושפכו עליו יין שרף עם בשמים טובים וריחות טובות, אך לא הועיל. וצעק האדון הנ"ל לקח איזה עגלה להוליכו לביתו, ולא היה לשעה שום עגלה. ולקחו עגלה גדולה שמוליכין עמה זבל ורפש מהרחוב ומהסוסים, ושכבו אותו על העגלה הנ"ל, והאיש הנ"ל ועוד כמה נכרים הוליכו אותו לביתו. ונעשה שם רעש גדול עד למאד מאד, כי זה מקדם לערך חצי שעה ראו אותו בריא כאולם בכל כחותיו ועכשו הוא מת. אך לא הועיל להם רעשם, ושכב כך בלא לשון לערך מעת לעת רק הכה מבטנו זעה וכו', ואחר כך נגוע לגמרי. ואז התחרטו כמה וכמה שונאים ואויבים ונתהפכו לאוהבים, והם בעצמם טרחו להביאו לביתו לברסלב, וכך היה שבשנת תקצ"ט בין יום כפור לסכות יצא מנעמרוב לברסלב ואז נשקט המחלקת. רבת צררונו מנעורינו גם לא יכלו לנו, וה' לא יעזבנו בידם, ואש תורתו ויראתו אשר הוא עוסק להכניס בנו לירא מלפניו יתברך אדון כל, לא יכבה לעולם. כאשר אמר הוא ז"ל בזה הלשון: מיין פייעריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומען [האש שלי תוקד עד ביאת משיח]. הודעתי כל זה בכדי שיבין המעין היטב בהמכתבים דלהלן, וישאר קים באמת לנצח]