# קסד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/164/

[זה המכתב אשר שלח מורנו הרב המפרסם לשבח וכו', מורנו הרב רבי נתן זכר צדיק לברכה להרב מסאווראן בזה השנה בכדי להשקיט הריב, ולהציל נפשו ונפשות הנלוים אליו להצילם מהרדפות עד הנפש שנרדפו אז, אך לא הועיל כי לא נכנסו הדברים בלבו מחמת רבוי לשון הרע שספרו לפניו. לולי ה' שהיה לנו בעזרנו והציל נפשותינו מהרדיפות. ברוך השם שלא נתננו טרף לשניהם וכו'.]

ברוך השם, אור ליום ה' וישלח תקצ"ה ברסלב.

מרחוק אקרא לשלום, מן האזוב אשר בקיר לארז אשר בלבנון, הלוא הוא הרב הקדוש המפרסם נודע ביהודה ובישראל שמו נרו יאיר עמוד החזק פטיש החזק איש אלקים קדוש יאמר לו, לו דומיה תהלה כבוד קדושת שמו מורנו הרב **משה צבי** נרו יאיר.

האמנם תמן נהיגי דלא שאיל זעירא בשלמא דרבא, עם כל זה למען גדל השלום אשר הפליגו רבותינו ז"ל בעצם מעלתו מאד, ואמרו (סכה נג:) שהשם יתברך אמר ימחה שמי על המים בשביל לעשות שלום וכו' וכיוצא בזה הרבה, אמרתי לצאת מהגבול. ואמנם שלבי הולך אנה ואנה בכתיבת מכתבי זה, כי מי יודע אם יכנסו דברי בלבו הטהור, כי ברית כרותה ללשון הרע עד שאמרו רבותינו ז"ל (שבת נו.) שדוד קבל לשון הרע, אמרתי עלי לעשות את שלי. ויהיה מה, ארוצה דברי אלה להציל את נפשי ואת נפשות כשרים התלויים בי, ואדוני חכם כחכמת מלאך האלקים לדעת כל אשר בארץ, ויבין כי באמת ובתמים יוצאים דברים אלה מלבי. והנה באמת אין דעתי צלולה לסדר דברי כראוי לגדול הדור כיוצא בו, מגדל המחלקת והיסורים מכל צד, אפפוני מים עד נפש וכו', אך עצור במלין מי יוכל בעת כזאת, ואם זכרתי ונבהלתי, כי כפי הנשמע במדינתנו מהדבורים שיצאו מפי מעלת כבוד תורתו, חזק ידי בעלי המחלקת, ורב בעלי המחלקת חלק לבם גם מאדוני רום מעלת כבוד תורתו, כאשר החכם יודע בנפשו.

ועתה יזכר נא אדוני מהרבות גואל הדם, ולא ישפך דם נקי בישראל, כי כבר הם שופכים דמינו בבזיונות עצומות אשר לא נשמעו בעולם, ומסקלים באבנים ועפרו בעפר, ואינם חסים על נערים וזקנים. לולא ה' עזרתה לנו, אזי חיים בלעונו. ועתה ישים נא אדוני אל לבו הטהור, אחרי אשר דרכו הטוב, לתוך השלום בישראל לעשות משפט שלום בין איש לרעהו, וכמה פעמים הוא מכרח לותר להחיב בשביל לפשר ביניהם, כי מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. קל וחמר בן בנו של קל וחמר אלף פעמים, כמה וכמה מחיב מי שיש בידו לתוך השלום בענין מחלקת עצום כזה, שיש בו חשש סכנות נפשות וחלול השם, כי הם הולכים וקורעים הספרים הקדושים שחבר אדוננו מורנו ורבנו הרב הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה, ורומסים אותם ברגליהם, וזורקים אותם לאשפות ולמקומות המטנפים, הנשמע כזאת או הנראה כמוהו, ואינם נותנים אל לבם להסתכל בתוך הספר לראות ולהבין בו, אם ראוי לבזותו כל כך. ואנשי שלומנו המסתופפים בצלו הקדוש ולומדים ספריו הקדושים, אשר כבר נתפשט חבוריו ברב ישראל, ובקצה תבל מליהם, כי כבר חזרו והדפיסו אותם במדינות הרחוקות כאשר כבר הגיעו לידינו, בראותם גדל החציפות של העזי פנים שבדור המבזים את הספרים כל כך והם מכרחים לשתק ולשום לפיהם מחסום. והחולקים אינם מסתפקים בכל זה, ומוסיפים לפער פיהם לבלי חק עד שמרימים ידיהם על אנשי שלומנו העניים הנרדפים. אזי גם הם אינם יכולים להתאפק ועומדים כנגדם בכל כחם, כי האנשים מרי נפש המה. ומחמת שהם נרדפים ביותר עד אשר כשל כח הסבל והם מתגברים בכל כחם ביותר, כמאמר החכם אין גבור כמתיאש. ועל ידי זה רבו כמו רבו הקטטות והמריבות בכמה עירות זה כמה פעמים. ועתה היתכן להלהיב ולהבעיר חס ושלום יותר אש המחלקת כזה. הלא זה יודע אדוני בנפשו, שאנחנו חזקים בנקדת האמת, שמן הנמנע להפריד לבבנו חס ושלום ממנו ז"ל ומספריו הקדושים, מאחר שאנו יודעים בנפשנו אמתת דבריו הקדושים המיסדים על אדני האמת, כפי אשר קבלנו מרבותינו ז"ל בש"ס ופוסקים ובכל ספרי מוסר הקדושים מהצדיקים הקדושים שהיו אחריהם זכותם יגן עלינו, כאשר עין כל בית ישראל ראו בספריו הקדושים, כל מי שחפץ באמת להביט בעין באמת לאמתו. ואיך אפשר להכחיש דברים אמתיים כאלה, ואם רבים אינם חפצים להביט בהם, מי יכריח אותם. השומע ישמע והחדל יחדל. אך איך התר להצית האש חס ושלום הבוער זה כמה שנים. וזה ידוע ומפרסם שאני העני והאביון, כבר השלכתי נפשי מנגד, ומסרתי נפשי וגופי וממוני בשביל האמת.

וה' אלקים אמת יודע, כי דברתי עם גדולי קדושי ישראל צדיקי יסודי עולם זכותם יגן עלינו. עם כלם דברתי הרבה, גם אחר שזכיתי להתקרב לאדוננו מורנו ורבנו המבהק הרב הקדוש מוהר"ן זכר צדיק לברכה. וכלם קרבו אותי באהבה רבה ובחבה יתרה. ובפרט הרב הקדוש והנורא מברדיטשוב, ואחריו הרב הקדוש מחמעלניק, והרב הקדוש מורנו הרב שלום מפאריבישטש זכר צדיקים לברכה, ושארי גדולי עולם, אצל כלם הייתי מתאבק בעפר רגליהם קדם שנתקרבתי אל אדוננו מורנו ורבנו המבהק זכר צדיק לברכה ואחר כך. ואהבתם גברה עלי אחר כך ביותר, מחמת שראו שנשתניתי לטובה יותר, לשקד על דלתי התורה והעבודה ביותר בעזרת השם יתברך. וכלם פרסו בשלומו ז"ל על ידי.

והנני היום הרבה יותר מחמשים שנה, וכבר עבר עלי מה שעבר, כל משבריך וגליך עלי עברו, ואני עוסק בספריו הקדושים זה יותר משלשים ושתים שנה. וכבר זכיתי להדפיסם כמה פעמים עם הסכמות מגדולי ישראל מחברים מפרסמים גאוני עולם. ונתפשטו בכל ישראל בפרט במדינות ליטא ורייסן ופולין גדול ובארץ ישראל. וכלם משבחים ואומרים שהם דברים נפלאים ואמתיים ופותחים שער לכל דופקי בתשובה ומדריכים את האדם בדרך ישרה. לבד במדינתנו רבו המחלקת, מחמת דברי הבל שיצא מפי החולק הגדול עליו ז"ל, אשר לבבנו חלק ממנו לגמרי, ואיני רוצה לדבר ממנו. וגם אדוני יודע שלא היה כדאי לחלק עליו ז"ל, ורק הוא הרבה המחלקת בישראל, עד אשר אם ירצה אפלו הגדול שבגדולים לתקן המחלקת, איני יודע אם יש בידו לתקן, כי ידענו שקלקל לדורות עד שיבוא מורה צדק ויגלה האמת, על כל פנים אין להרבות המחלקת. נא אדוני אוהב ישראל השוקד על תקנתם, ימחל לי אם יצא מתחת יד קלמוסי איזה דבור נגד כבודו הגדול, וידינני לכף זכות, כי מרב שיחי וצערי דברתי עד הנה, מקירות הלב בלב נשבר ונכאה ונדכה עד מאד, כי נפשי נבהלה מאד מאד ואתה ה' עד מתי. אתכרית רוחי גו נדנה, מה אמר ומה אדבר מה אצטדק האלקים מצא את עוננו כי צדיק ה' ואני הרשעתי, אבל האלקים יבקש את הנרדף, אפלו צדיק רודף וכו', בפרט כי בענין המחלקת עלינו לא צדקו דבריהם כלל. כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאדוננו מורנו ורבנו ז"ל מדריך אותנו בדרך הישר בספריו הקדושים, בדרך אשר דרכו בו אבותינו מעולם.

ועתה אשתחוה ואכרעה ואחוי קידה קמי דמר אלפים פעמים, שישים לבו הטוב אל כל דברי הנאמרים באמת וצדק, ואל ישליך דברי אחרי גוו, ואל נא ישית עלי חטאת אם יצא דבר נגד כבודו חס ושלום, כי לא במרד ובמעל דברתי חס ושלום, רק מגדל הצער והרדיפות שלנו עד הנפש, ואין אדם נתפס על צערו. ואל ישמע לקול מלחשים בעלי לשון הרע, יאחז צדיק דרכו הטוב אשר מכבר להציל עשוק מיד עושקו כח ולתוך השלום בישראל. ובוחן לבבות הוא יודע שרצוני חזק מאד לבוא באהל ביתו הקדוש, ולדבר עם מעלת כבוד תורתו פנים אל פנים ולפרש שיחתי לפניו, אך גבה טורא ביני האביון ובין רום כבודו, כי הקיפוהו חבילי טרדות מכל צד, עד אשר אין הפנאי בידו לעסק לדבר עמי כראוי. כי לפרש שיחתי לפניו ולהציל את נפשי, הייתי צריך שידבר עמי מעלת כבוד תורתו כמה ימים כמה שעות בכל יום, וזה דבר שאי אפשר מרבוי טרדותיו במלי דשמיא ומלי דצבורא. וגם אני בעניי אי אפשר לי להתמהמה שם הרבה, מחמת שבאים לשם הרבה אנשים אשר חורקים שנם עלי אשר אי אפשר לי להתועד עמהם יחד, ובפרט ימים הרבה, כאשר אדוני יבין בחכמתו הזך. ובאמת מחמת זה נמנעתי לבוא אליו עד הנה. ובפרט עתה שאי אפשר לי לעבר מביתי למקום קדשתו מחמת שיראתי מהחולקים, ובפרט מהעזי פנים שביניהם אשר דמי התר ביניהם וכו'. הן על כל אלה גברה המחצה המפסקת ביני ובין כבודו הרמה, וגם על המכתב הזה נסתפקתי אם לשלחו למעלת כבוד תורתו, אך לא יכלתי להתאפק, ואני מוסר דעתי ולבבי להשם יתברך בכל תנועותי וכרצונו אעשה, ואם אמנם בטני מלא מלים, אמרתי לקצר שלא אטריח הצדיק בתבות הרבה, ושלומו יגדל נא כנפשו ונפש אסקופה הנדרסת, פורש כפיו ומבקש שלום ואמת.

**נתן** בן מורנו הרב **נפתלי** הירץ מברסלב.