# קסט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/169/

ברוך השם, אשמרת הבקר יום ו' וארא תקצ"ה קרימנטשוק.

בני חביבי וידידי.

החייתני בדבריך אשר הודעתני שתהלה לאל החזרו הספרים בחסדו ונפלאותיו יתברך, כי עד עתה היו עיני כלות לזה. ובתחלת הלילה הזאת באתי לפה מקהלת טשעהרין, עיף ויגע ומצפה ומחכה אולי אזכה למצא פה אגרת מאתכם, ובחסדו יתברך קבלתי מרבי אפרים שיחיה מכתבך קדם שנכנסתי אל הבית, כי קבלו אתמול, ותכף קריתי אותו. ונפלאתי עליך בני חביבי על אשר לא הודעתני מיד בתחלת האגרת מהישועה וההצלה הגדולה הזאת. והכרחתי לקרות מכתבך הרבה לשמע גדל הצער והבזיונות שלנו, המקום ירחם, ועיני כלות לבשורה הנ"ל, עד שזכיתי למצא בדף השני שמועה טובה תדשן עצם. מה גדלו חסדי ה' ונפלאותיו, מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו.

והנה רבוי הבזיונות שכתבת, אם אמנם צערי גדול מכל זה, עם כל זה הכל הבל, כי הזמן פורח וימינו כצל עובר, ובימים מעטים יעבר הכל ויהיה נשכח הכל, ומי שישאר על עמדו להסתופף בצל קדשתו זכרונו לברכה ולעסק בספריו הקדושים אשרי לו, ולהפוך חס ושלום בודאי יבוש בעצמו ויתחרט מאד בעלמא דין ובעלמא דאתי. וכבר עברו בזיונות כאלה בדורות הקודמים כשהאיר הבעל שם טוב ז"ל אורו הקדוש בעולם. וגם עלינו ועל כל אנשי שלומנו עברו כאלה וכאלה, ואם באיזה אפנים עתה הבזיונות גדולים ביותר, אדרבא מזה יכולין להבין מעלת הנחשק וכו'. והביטו וראו נפלאות, שגם עתה יפלס נתיב לאפו, והמניעות והבזיונות לדחות אחד חס ושלום, באים במשקל למי שנגזר עליו והכל לפי החשבון, ואם אין אנו יודעים הטעם בפרטיות, בודאי צדיק ה' בכל דרכיו כי מאד עמקו מחשבותיו, וכל העולם מלא נסיונות בכל יום. ובודאי היה צריך רבי איציק בן רבי אברהם דב להתנסות ולהצטרף בענין זה שעבר עליו, ובתחלה הסכיל עשו מה וכו', בעת כזאת אשר המשכיל כעת ידם, ואחר כך עות יותר מה שהפריד את עצמו מאתנו, אשר הוא יודע בעצמו ובלבבו מנקדת האמת. אך מבטחני בו שבעזרת השם יתברך לא יהיה מתנגד. ואם לא זכה בכל נסיעותיו אלא לזה, די לפניו.

לאנשי שלומנו תפרש בשלום כל אחד, לדעתי מאליהם יתחזקו מי שיש לו מח אמתי בקדקדו, ויקימו "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם" (ישעיה כו,כ), כי בודאי לא יעזב אותנו השם יתברך ויעשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו. ישובו המה אלינו, ואנחנו לא נשוב אליהם. כי בודאי יתקימו דבריו ז"ל (חיי מוהר"ן ריח) שאמר "איך האב אויס גיפירט און וועל אויס פירין" [גמרתי ואגמור].

והנה מטשערין כתבתי לך אגרת לקהלה קדושה טולטשין, ושם הודעתיך ששלחתי מאומאן כמה אגרות לברסלב, ואליך ביחוד. ונפלאתי מאד על שלא הגיע לך אחד מהם, ויש לי צער מזה. אך הישועה שהודעתני עולה על הכל, ולה' התקוה שיתהפך הכל לטובה. ועל אודותיך כבר הקדמתי בדברי אלה להשיבך, כי העולם מלא נסיונות בכל יום בכמה אפנים, ועל כלם יש לנו יסוד מוסד יסוד חזק וקים לנצח הוא הצדיק יסוד עולם יסוד הפשוט וכו', עליו יש לנו להשען כל אחד ואחד בכל מה שעובר עליו, כי לא באנו לזה העולם לאכל ולשתות ושארי תאוות חס ושלום, ולא בשביל ממון וכבוד המדמה של זה העולם, רק לסבל עמל ויגיעה כדי להכיר את בוראנו ויוצרנו יתברך שמו, על פי התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, וכפי מה שמדריכים אותנו הצדיקים אמתיים שבכל דור ודור וכו', כי בהכרח לסבל מרירות בכל פעם, ואחר כך השם יתברך עוזר בחסדו, כאשר כבר ראינו כמה פעמים, וכמו שכתוב "הנה לשלום מר לי מר", כמו שנתבאר בספריו הקדושים (לקוטי מוהר"ן סימן כ"ז חלק ראשון).

וכפי הנראה עתה, אינך צריך לשלח עוד אגרת לפה, כי רחוק שאתמהמה כל כך, אך תזהר לשלח מעתה בכל פאסט אגרת אלי לקהלה קדושה אומאן, ותודיעני הכל באר היטב כל אשר נעשה שם, למען אדע איך להתנהג, כדי שכאשר אבוא לאומאן אם ירצה השם בקרוב, אמצא שם מכתביך ויחיו אותי בעזרת השם יתברך. וכפי הנראה אהיה באומאן אם ירצה השם בעוד שנים או שלשה שבועות מהיום, והשם יתברך ינחני בדרך אמת ברצונו הטוב, כי אני סומך עליו בכל תנועותי. ולעת עתה החייתי הרבה בכל מקום בואי את כל אנשי שלומנו, וגם פה קבלו אותי באהבה רבה ובתשוקה גדולה, ויצאו לקראתי בשמחה הכל יותר מקדם, כי מעולם לא קבלו אותי באהבה ובשמחה כל כך כמו עתה. אבל היסורים שהיו לי עד הנה מהנסיעה בעצמה, אי אפשר לספר, כי הדרך פה מקלקל מאד והסוסים חלשים, כמעט כשל כח הסבל ענוי הדרך לאיש בא בימים כמוני, ואף על פי כן גם בזה היו כמה הרחבות בלי שעור. מי יתן ויזכני ה' יתברך שאספר לכם הכל, למען תבינו מזה נפלאות השגחתו יתברך, ואיך הוא יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ומצמצם את עצמו מאין סוף עד אין תכלית בכל מעשה דבור ומחשבה של כל אדם כפי המקום והזמן ומרמז לו רמזים וכו' וכו'.

"גיוואלד! וואס שווייגין מיר אז מיר האבין אזונס גיהערט" [אהה! מה אנו שותקים שכך שמענו]. על כל דבור ודבור צריך כל אחד לומר אלף פעמים אלמלא לא אתינא לעלמא וכו', ואלו הספרים הם קורעים ומבזים, אוי להם ואוי לנפשם. בעל הרחמים ישיבם אל האמת, ואותנו ישיב לקים באמת את דבריו הקדושים הנאמרים באמת, וזה נעשה בכלליות ובפרטיות בכל אדם ובכל זמן ובפרטי פרטיות בכל יום ובכל עת.

מה אמר לכם בני חביבי וכל אנשי שלומנו הנאמנים, שימו לבבכם היטב מה נעשה עם האדם בעולם העובר בצל הפורח הזה, אשר הכל יודעים שהעולם הבל הבלים הכל הבל, ואם אינם זוכים להיטיב מעשיהם וגם מקלקלים כמו שמקלקלים - כל אחד ואחד בהבל נדף הזה כאשר הם יודעים בעצמם, השם יתברך יסלח להם וישיבם אל האמת, עוד מתגברים עליהם לחלק על נקדת האמת אשר זכה לצאת מהבלי העולם הזה לגמרי, אשר אינו רוצה להניח שום הבל בעולם הזה. אשרינו מה טוב חלקנו אשר נפשנו כצפור נמלטה מזה, בריך רחמנא דפלטי לן מהדא, כן יוסיף ה' למלט נפשנו גם מכל הבלי עולם הזה, ולעסק בתורה ותפלה ומעשים טובים. כל ימי חיינו לעולם אמן.

והנה כפי הנראה לא אתמהמה פה הרבה, ומה שנעשה פה איני יודע לכתב לך עתה, כי זה שבתי הבית מעט כנ"ל, וגם זמן תפלת שחרית הגיע. "יומם יצוה ה' חסדו", ויזכנו להתפלל בכונה גדולה, להכיר חדוש מעשה בראשית שביום הזה ולקים "להגיד בבקר חסדך" וכו'.

דברי אביכם המצפה לראותכם בקרוב בעזרת השם יתברך.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.