# קע

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/170/

ברוך השם, אור ליום ה' בשלח תקצ"ה קראקוב.

שלום לכבוד אהובי בני וכו' מורנו הרב **יצחק** נרו יאיר.

כבר כתבתי לך שבאתי לקרימינטשוק אור ליום ו' פרשת וארא, ומצאתי מכתביך שכבר החזרו הספרים הקדושים תהלה לאל והחיית את נפשי מאד. ובאותו יום ו' הנ"ל שלחתי לך מכתבי, ונתעכבתי שם בקרימינטשוק עד היום שעבר, ולא הגיע לי שום אגרת, לא מברסלב ולא מאומאן, ואיני יודע מה לחשב, אך בעת צרה כזאת המקום ירחם בודאי צריכים גם צער הזה, אבל זאת נחמתי בעניי מה שבחסדי ה' ונפלאותיו העצומים הוציאו הספרים מידם. מה אשיב לה' וכו'.

אשרי חלקו של רבי שמואל ויינבערג שזכה שיגמר פדיון שבויים כזה על ידו, אשריהם כל העוסקים בזה, וכל אשר הוציא ממון על פדיון נפשות והתורה הקדושה. אוי להם ואוי לנפשם של המוסרים בעלילות שקר, אשר מרדו ופשעו בכבוד השם יתברך וכבוד התורה הקדושה, וכבוד הבעל שם טוב ז"ל ותלמידיו הקדושים, ובכבוד אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, אשר כל ספריו הקדושים תפסו על ידי מסירתם, ישלם ה' לעושה רע כרעתם. ובחסדו הגדול ירחם על עניים ואביונים נרדפים כמונו ויושיענו מהרה למען שמו הגדול והקדוש שנקרא עלינו, כי שמו הגדול נמצא בשם הצדיק האמת, כמבאר בהתורה (תנינא ס"ז) 'בראשית לעיני כל ישראל' שדברנו בה בשבת חנכה העבר, ופה גמרנו אותה קצת.

והנה בעצם טרדתי היום, וכבר הייתי מוכן לנסע, סבב השם יתברך ברחמיו שנסעתי עם רבי אפרים נרו יאיר אצל בית הפאסט, ונכנס רבי אפרים לשם, ומצא שני מכתבים מאתך. אחד הנכתב ביום א' בא, ואחד הנכתב ביום ה' בא, ונבהלתי מאד מעצם חסדו, ונסעתי במהירות לבית רבי אפרים, וקריתי המכתבים שתי פעמים היטב. ומאליך תבין מה שנעשה אצלי על ידי מכתביו, צער ונחת, בכי ושירות, אפס קצהו תבין ולא כלו. והייתי אז טרוד מאד לעבר הנעפיר לבוא לפה על לינת לילה, ועתה באתי לפה קראקוב כמו שתים או שלש שעות בלילה, ואני כותב מיד מכתבי זה בעצם טרדתי ובלבול דעתי מכמה ענינים, ובפרט ממכתביו, וגם אנשים באים לפה לקבל פני, ואף על פי כן דחיתי הכל לזרז עצמי להשיבך מה שיזמין השם יתברך תחת קלמוסי. והנה החיית את נפשי מאד מאד במכתבך. אף על פי שהודעת לי כמה גדול עדין המחלקת השם יתברך ירחם, אף על פי כן אני מקוה לה' שהכל יתהפך לטובה, ובפרט שאנו רואין עצם נפלאות חסדיו בתוך הצרה רחמנא לצלן, כי עדין ה' עמנו ואצלנו וקרוב אלינו, כאשר כתבת כמה צמיחת קרן ישועה מאנשי אומאן וכו'. ובזה אנו רואין מה גדלו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו, וכמה גדול כחו של זקן דקדשה סבא דסבין, ועדין כחו עמנו, וגם עד זקנה ושיבה אל יעזבנו, עד וכו'.

והנה לחזק אתכם תהלה לאל כבר כתבת לי שאתם חזקים בהאמת כראוי לכם, ומאד החיית את נפשי בזה שכתבת לי שאתה מחיה עצמך בהשיחות ששמעת מכבר, כי לדעתי כבר הקדים השם יתברך לכלנו רפואה למכה על ידי רבוי השיחות הקדושות שדברתי עמכם זה כמה שנים עד היום. וכל התורות והמעשיות הקדושות והתפלות הקדושות שזכנו השם יתברך, בכלם יש לכם די ודי להחיות נפשכם גם בעת צרה הזאת, עד אשר אתם צריכים עתה לרקד בכל יום על גדל ישועתו ונפלאותיו העצומים, שנצלנו מלהיות מתנגדים חס ושלום על נקדת האמת כזה וכו'. מה נאמר ומה נדבר, במה נקדם ה' כעל כל אשר גמלנו. ולעת עתה יש לי יסורין ממה שאין לי עדין שום אגרת מברסלב, וגם הבילעט לא הגיע לי, והנה דעתי אינה צלולה כלל עתה.

חזקו ואמצו כי ה' עמכם, כי יש שכר לפעלתכם, ויש תקוה גדולה לאחריתנו. ואם תשימו לבבכם לתורה קדושה אחת מספריו הקדושים, תוכלו לנחם עצמכם על כל הצרות העוברות עלינו. ולה' הישועה שיציל אותנו מהם בזכותו הגדול, ויש לי הרבה לדבר אך אין הפנאי מסכים כלל.

דברי אביך המצפה לראותכם מהרה בחיים ושלום ושמחה.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי ברסלב העומדים בעזרתנו, יהי ה' עמהם וישלם פעלם ומשכרתם כפולה, ויזכו לכל טוב בזה ובבא לנצח אמן.

והנה בכל עניני יסורים ובלבולים שעברו עלי ועלינו בכלל ובפרט, וביותר בענין עצם הצרות והפחדים הגדולים שעברו באלו הימים מן אחר ראש השנה עד היום, מגדל התעוררות המחלקת והשונאים וכו', בכל זה אני מחיה עצמי רק במה שאמר הוא ז"ל (לקוטי מוהר"ן רח) על פסוק (תהלים לז) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו", עין שם מה שכתב. אבל הם מרבים במכסה עד שאין יכול להנשים חס ושלום ה' לא יעזבנו בידו. וזה אנו רואים עתה בעינינו. וצריכין להאמין שהמחלקת הוא בודאי לטובה גדולה לכל אחד ואחד, אבל מה שרוצים להתגבר לעקר את עצמם לגמרי זה לא תעלה בידם. ובודאי מי שירצה באמת להיות איש כשר כאשר הורנו אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, לילך בתמימות ובפשיטות על פי התורה אשר צוה משה רבנו עליו השלום וכמו שמסרו לנו רבותינו ז"ל, בודאי לא יוכל למנע אותו שום מניעה שבעולם, כי כבר הכלל מנח שאין לשום אדם מניעה שלא יוכל לשברה. ואם תצטרך להתפלל ביחידות, הלא גם הרבה מהיראים שבימים הקודמים התפללו ביחידות, ולא רצו להתפלל בצבור שלא יתבלבלו. וכבר כתבתי לכם לקים (ישעיה כו, כ) "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם", ונכון לבכם בטוח יהיה שבעוד איזה זמן תוכלו להתפלל באיזה בית המדרש שתרצו. וכל הצדיקים וכל הכשרים הנלוים עליהם בהכרח שיעבר עליהם, כהנה וכהנה, כי תחלתם יסורים וסופן שלוה. ואין פנאי להאריך יותר.

**נתן **הנ"ל.